רוטשילד 113

בית בירק, רוז וגולדברג – שדרות רוטשילד 115-113, פינת בר-אילן 18.

על שני מגרשים בשכונת ‘ימין משה’, שהיו שייכים לטייקונים של אותה תקופה: האדונים מטלון וקרסו, נבנו זה מול זה, כמעט במקביל, שני בניינים בסגנון הבינלאומי. האחד ‘בית אהרונוביץ‘ בשדרות רוטשילד 117 והשני הוא הבית ברוטשילד 115. שניהם נבנו בשנים 1933-34 משני עברי הצומת, בקצה רחוב בר-אילן. בעוד ‘בית אהרונוביץ’ לבן כולו עם שלושה גופי מבנה מדורגים, כאילו חיברו שלושה בתים זה לזה, הבית ברוטשילד 115 בנוי כגוף אחד עם שתי חזיתות בצבעים שונים. שניהם ביחד יוצרים “פינת באהאוס” נהדרת, המייצגת את העיר הלבנה במיטבה.

שלושה שותפים חברו כדי להקים את הבניין: הרמן רוז, שמואל גולדברג ואליהו בירק. הם פנו למהנדס חיים סוקולינסקי כדי שיבנה עבורם את הבית. סוקולינסקי שהיה מעורב בבנייתם של פרוייקטים רבים בעיר, האמין ככל הנראה בעבודתו זו באופן מיוחד, שהרי מיד לאחר סיום הבניה העביר את משרדיו לבניין ואף עבר עם משפחתו לגור במקום. מרבית הדיירים בבניין היו בעלי מקצועות חופשיים, אנשי משפחה, הורים לילדים, עולים חדשים מאירופה.

בשנות ה-40 נפתחה בקומת הקרקע, בפינה הצפון-מזרחית של הבניין, חנות נעליים בשם ‘שֶצֶר’. מודעה לדוגמה מינואר 1945: “נעלי גומי אירופיות, חדש: מספר 42 למכירה. שצר, תל-אביב.”

דייר אחד בולט שהיה מוכר באותם ימים לכל תושבי העיר, התגורר באגף הדרומי של הבית. היה זה סעדיה שושני, יליד בריאנסק ברוסיה, שעלה ארצה כבר בשנת 1907 והתיישב בנוה-צדק. שושני, ביחד עם קרוב משפחה, היה בעליו של בית דפוס בשם ‘איתין את שושני’ שהדפיס בין היתר את ספריו של אחד-העם ואת ‘ספר הבדיחה והחידוד’ של דרויאנוב. שושני היה ממייסדי ‘בנק הלוואה וחיסכון’, פעיל ב’הגנה’ וסגן ראש העיר של חיים לבנון, בשנים 1959-1953. בעת מילוי תפקידו בעירייה, אירח אירועים וחוגי בית, בדירתו בשדרות רוטשילד 113.

גם המשוררת וחוקרת הספרות יאירה גנוסר (1938 – 2020) גדלה בבית הזה. בראיון לשרית פוקס, בגיליון סוף השבוע של העיתון ‘מעריב’, במאי 1988, היא מספרת:

בית הורי היה ברחוב רוטשילד 113. תחנת השידור של לח”י הייתה בביתנו. אחי הגדול פנחס היה מוקד חיי כולנו. בחדר שהיה פעם חדרי עמד המשדר. זאת הייתה קופסת עץ גדולה, ואליה ניגשה אשה יפהפיה, גאולה כהן. גאולה דיברה אל המקלט פעם-פעמיים בשבוע… פעם בשבת בא אלינו איש חסיד עם קפוטה, שטריימל ופאות. אמרו שהרבי צריך לנוח ונתנו לו את חדרי ומיטתי. ואני אומרת לאמי: אוי, חגי אשד נכנס לרבי בשבת עם סיגריה! והם, המנוולים האלה צחקו ממני, זה היה יצחק שמיר המחופש לרבי.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.