בֵּית וֵלִיקוֹבְסְקִי

בית וליקובסקי – רחוב בצלאל יפה 9 (לשעבר רחוב הרכבת), פינת שדרות רוטשילד 55.

ישראל וליקובסקי נולד בשנת 1874 בעיירה מסטיסלב אשר ברוסיה (כיום שייכת לבלארוס). הוא עלה ארצה בדצמבר 1920 על סיפונה של האניה ‘אומבריה’. וליקובסקי שהיה באותה עת רווק לא צעיר, התיישב בעיר תל-אביב והשקיע את כספו במספר מפעלים. בשנת 1925 שכר את שירותיו של האדריכל הנודע משה צ’רנר כדי שיבנה עבורו בניין בן שתי קומות, בשכונת ‘לב תל-אביב’. בכל קומה היו שמונה חדרים ושתי מרפסות, וכן חדר שירותים אחד. הקומה השלישית נוספה רק בשנת 1932.

בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך שדרות רוטשילד, בקטע שבין רחוב בצלאל יפה לבין רחוב נחמני. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית וליקובסקי.

וליקובסקי עצמו גר תקופה קצרה באחת מדירות הבית ואת שאר הדירות השכיר. לקראת סוף שנות ה-20 עבר לגור ברמת-גן ובאותה הזדמנות גם עיברת את שמו לישראל בן-יעקב, לכבודו של אביו המנוח יעקב וליקובסקי. הדייר המפורסם ביותר שגר בבית בשנות ה-30, לפני שעבר לגור בבית אחר ברחוב אחד-העם, היה המשורר והרופא שאול טשרניחובסקי. כשחברו הקרוב של טשרניחובסקי, הצייר חיים ליפשיץ, איבד 6 לירות, פרסם המשורר מודעה בעתון, המעידה על ימי התום ששררו אז בקרב אנשי הישוב – ‘דבר’ 27 באוגוסט 1935:

ביום ב’ אבדו לצייר ליפשיץ שש לא”י על יד משרד אגד בירושלים, או באוטו מירושלים לתל-אביב. להחזיר לש. טשרניחובסקי, רחוב בצלאל יפה 9.

מודעה אחרת שפורסמה באותה שנה בעיתון ‘דבר’ מבשרת על בואו של דייר מרשים נוסף:

מוהל מומחה הגיע לארצנו והשתקע בתל-אביב. המוהל המומחה מלובלין, רבי אלעזר בוקוטובסקי עוסק בעבודת קודש זו יותר מ-30 שנה, במומחיות מפליאה, וממשיך כאן את עבודתו, בהסכמת הרבנות הראשית. הכתובת: רחוב בצלאל יפה 9, בחצר.

ישראל וליקובסקי נפטר במפתיע ביולי 1941. בהיותו חשוך ילדים, היו אלו ילדיה של אחותו שושנה, משה הלוי ורבקה בוברוב, אשר ירשו את נכסיו. משה הלוי שהיה מראשוני השחקנים בתיאטרון ‘הבימה’, ואף היה נשוי לזמן מה לשחקנית חנה רובינא, נודע כמי שהקים את ‘תיאטרון האהל‘. הלוי עצמו גר עם אשתו השחקנית לאה דגנית ברחוב דב הוז.

ישראל וליקובסקי היה מקורב מאד לאחיינית שלו רבקה, עד כדי כך שבעלה ישראל בוברוב הפך לחברו הטוב ביותר, והשניים אף היו שותפים בעסקים שונים. בין היתר ניהלו בבני-ברק בית-חרושת לסבון בשם ‘גלעד’. רבקה וישראל בוברוב גרו עד מועד פטירתו של הדוד ישראל, ב’בית זומבך‘, ברחוב יבנה. היכרות אחרת של הבוברובים, עם דיירי הבית ברחוב יבנה, השופט ד”ר ישראל מני ואשתו שמחה, הובילה לעסקה מעניינת: ישראל מני רכש את הבית בשדרות רוטשילד 55 ואילו הם, בני משפחת בוברוב, עברו לגור באחת מדירות הבניין, בקומה ג’. מני, בן לאחת המשפחות המבוססות והמוכרות בישוב הישן, נולד בחברון ורכש את השכלתו המשפטית בפריז.

בשנות ה-40 וה-50 ניתן היה למצוא בבניין את משרדיה של הוצאת הספרים ‘אמנות בע”מ’, את בית המלאכה של הצורף לוסטיג, שהתמחה בהכנת טבעות נישואין, את האחות הרחמניה פולה גרמיזה שגרה בדירה הסמוכה לזו של משפחת בוברוב, ואת הדיירים טובה ופנחס מרגלית, שבשנת 1949 חגגו בדירתם בר-מצווה לנכד אלימלך ויסבין. פנחס מרגלית שהיה חבר בית הדין העירוני נפטר בדירה זו, בפברואר 1957. במהלך שנות ה-50 ישבה כאן גם סוכנות עתי”ם, שסיפקה שירותי מידע למערכות העיתונים.

בשנות ה-60 וה-70 חלק מהדיירים בעלי המשפחות עזבו את ‘בית וליקובסקי’ ואת מקומם תפסו סוכני ביטוח, עורכי דין ומתווכי נדל”ן. באותן שנים הפכה אחת הדירות למרכז מכירה של אתרוגים מפרדסיו של צבי זלוצ’בסקי. ישראל בוברוב נפטר במארס 1966. עד יום מותו התגורר באותה דירה בקומה ג’ עם אשתו רבקה. גם החבר ישראל מני, בעל הבית, נפטר באותה שנה. מלבד אשתו שמחה מני, היורשים החוקיים היו ארבעת ילדיו: פרופ’ משה מני שהיה רופא אורולוג וכיהן בין היתר, כנשיא אוניברסיטת תל-אביב, שלום ואליהו מני, וכן הבת כרמלה בוליסה איזיגון. בני משפחת מני הרבו בנכסים, ובין היתר זכו גם באוצר אמיתי מצד אחותה של שמחה מני, הגברת יוכבד אופלטקה, שהורישה להם את ‘בית אופלטקה‘ הממוקם לצדו של ‘בית וליקובסקי’, בבצלאל יפה מספר 7.

הבעלות על הנכס עברה ברבות השנים לבני הדור הצעיר של משפחת מני: אריאל, דניאל ורות מני. באוקטובר 2015 פרסם העיתונאי דותן לוי את הידיעה הבאה בעיתון ‘כלכליסט’:

איש העסקים היהודי הקנדי ג’רי שוורץ רכש בימים אלה שני בניינים לשימור בתל אביב בסכום מוערך של כ-100 מיליון שקל. מדובר בבניין בשדרות רוטשילד 55 והמבנה הצמוד לו, ברחוב בצלאל יפה 7. שני הנכסים נרכשו ממשפחתו של פרופ’ משה מני, לשעבר סגן יו”ר חברת טבע. הבניין ברחוב רוטשילד הנקרא בית ולקובסקי נבנה בשנת 1932, ובו התגורר בעבר המשורר שאול טשרניחובסקי. בניין זה עומד למכירה שנים ארוכות, ב-2008 דרשו עבורו בעליו כ-22 מיליון דולר.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.