המלך ג'ורג' 14

בית שפירא – רחוב המלך ג’ורג’ 14, פינת סמטה פלונית 2.

בין רחוב העבודה לבין רחוב רש”י, בלב העיר, יוצאות שתי סמטאות מתוך רחוב המלך ג’ורג’: האחת שמה ‘סמטה אלמונית’, ואילו השניה, זאת שפסל האריה ניצב בקצה הרחוק שלה, שמה ‘סמטה פלונית’. מאיר גצל-שפירא שהקים את שתי הסמטאות ובנה את הבתים שלאורכן, היה יהודי עשיר שעלה ארצה מהעיר דטרויט בארה”ב. למעשה כל הבתים במתחם זה הם ‘בתי שפירא’.

בסרטון זה ניתן לראות את סמטה פלונית ואת בתי גצל שפירא, וכן את פסל האריה המפורסם.

הבית המדובר נמצא בפתחה של סמטה פלונית, על פינת רחוב המלך ג’ורג’. כאשר הבית נבנה בשנת 1920, הרחוב נקרא עדיין ‘רחוב הכרמל’. במקור היה זה בית בן קומה אחת. עם השנים הוא צמח ובאמצע שנות ה-30 כבר היה בן שלוש קומות. לאחרונה, המבנה שופץ, ואז גם קיבל את התוספת שעל ראשו. זהו אחד משני הבניינים העומדים בכניסה לסמטה פלונית, כשבין שניהם מפריד כביש צר. לשני הבניינים נישה חיצונית (ארקר) דמוית צריח במגדל שמירה אירופאי. שני הצריחים העומדים זה מול זה ושני אובליסקים הנטועים בקרקע, שיוו לסמטה מאז ומתמיד מראה ציורי שמשך אליו ילדים וסקרנים.

בשנת 1943 הנכס נמכר לאדם בשם מרדכי וכט, שלפי עדותו ניתן ללמוד כי מר שפירא הזניח את הבניין:

היות ומצאתי עזובה שאי אפשר להשלים איתה, וכן חדרים בקומה התחתונה במקום מחסנים, ללא אוויר וללא סדור סניטרי מינימלי, ברצוני על כן להכניס את השיפורים לפי התכנית שאני מצרף.

מרדכי וכט היה שותף בבית מסחר לטקסטיל ברחוב נחלת בנימין, ‘אחים ברכט את מרדכי וכט’. הוא ואשתו צילה, התגוררו באותה תקופה ברחוב ביאליק 18. למרדכי וכט הייתה אוזן קשבת עבור חיילים משוחררים והוא השתדל לסייע להם במתן רישיונות לעסקים, באזור הבית. אחד החיילים, יוסף צמח, פתח כאן חנות למכשירי כתיבה.

החל משנת 1958 ובמשך למעלה מ-55 שנה תפסה את הכניסה הפינתית לבניין חנות הסכינים של לובלינסקי. אין לך כמעט אדם שחי בתל-אביב במחצית השניה של המאה ה-20, שלא נכנס לחנות הזאת לפחות פעם אחת. ואם לא נכנס לחנות, חלף בדרכו לשוק הכרמל תחת השלטים הבולטים שהוצמדו לתחתית נישת הצריח. כבר בימיו של האבא מנחם לובלינסקי המשפחה החזיקה חנות להשחזת סכינים ברחוב שיינקין, אבל היה זה בנו דב לובלינסקי שהפך את העסק לעניין מוכר כל-כך. הוא גם זה שפתח את החנות ב’בית שפירא’. בהמשך הצטרף אליו בנו שרגא. באותה עת הגדירו את החנות כ”בית מסחר למכשירי פלדה חדים והשחזה עדינה”. עשר שנים אחר-כך זה כבר היה “בית מסחר מיוחד למכונות בשר, לסכינים טובים ומספרים חדות, השחזה ותיקונים”. ביום השבתון, בבחירות של שנת 1978 פירסם לובלינסקי מודעה בעיתון: “ביום הבחירות אנחנו בוחרים לעבוד. העסקים כרגיל, משחיזים ומוכרים.” את עיקר החשיפה הציבורית לה זכה חייב דב לובלינסקי למוטי קירשנבאום, שהפך אותו לאחד הגיבורים בכתבה שהכין למהודרת החדשות של יום שישי בערב.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.