בית קנול
בית קנול – רחוב החשמונאים 72.
מרים קנול נולדה בשנת 1898 במאריבור (סלובניה) למשפחה נוצרית. בשלהי מלחמת העולם הראשונה הכירה מרים את מנחם קנול היהודי, אשר שירת בצבא האוסטרי. השניים התאהבו ומרים אף התגיירה כדי שיוכלו להתחתן. בשנת 1923 עלו ארצה עם בתם בת ה-4 ותינוקת בת חצי שנה. ילד נוסף נולד כבר בארץ.
הם התיישבו בשכונה שנקראה אז ‘מרכז בעלי מלאכה ב’, מעט דרומית ל’שכונת שפק’, קרוב מאד ל’דרך שכם’ שסימנה באותם הימים את גבולה המזרחי של תל-אביב. שמה של ‘דרך שכם’ יוסב כעבור זמן לרחוב יהודה הלוי והדרך תהווה המשך לרחוב הוותיק. משפחת קנול גרה תקופה קצרה בבית שכור הצמוד למה שיהפוך לרחוב החשמונאים 72. באותו בית שכור הייתה הבאר השכונתית ועל-כן הוא נקרא ‘בית הבאר’, עליו בנו מאוחר יותר את בית-כנסת ‘החשמונאים’ שעומד על תלו עד היום. בסמוך להגעתה ארצה חלתה מרים במלריה ונלקחה לבידוד בבית-חולים ביפו עד ששוחררה לביתה והחלימה.
בסרטון זה מצולמים חיי הרחוב, כמו גם הבתים הניצבים לאורך רחוב החשמונאים, ובהם נראה בין היתר, בית קנול.
בסרטון זה מצולמים חיי הרחוב, כמו גם הבתים הניצבים לאורך רחוב החשמונאים, ובהם נראה בין היתר, בית קנול.
מנחם קנול שביקש לזרז את תהליך הבניה על המגרש שרכש, נתקל בקשיים בירוקרטיים מול ‘הסתדרות מרכז בעלי מלאכה’, שאיתם היה צורך להסדיר את עניין התשלומים. רק בשנת 1925 הצליחו לבנות בית ראשון, בעזרתו של רומן צ’פ, אחיה של מרים, שהיה אתלט ועלה ארצה בעקבות אחותו, וכמוה, גם הוא התגייר. מן הבית הזה לא נותר זכר. בשנת 1933 הוזמן המהנדס צבי ספוז’ניקוב כדי לתכנן עבור בני המשפחה בית דירות בסגנון האדריכלות המודרנית. קנול עצמו היה שותף מלא בתכנון חלקים מן המבנה. בשלב הראשון היה זה בניין בן שתי קומות ורק כעבור שנתיים נוספה לו הקומה השלישית. בקיר החיצוני, במרכז המבנה, מתבלט לכל אורך חדר המדרגות חלון קשתי שמעניק ל’בית קנול’ את מראהו הייחודי. יציקת מוזאיקה שעמדה בכניסה לבניין שובצה בשברי צדפים. נכדם של בני הזוג קנול מספר כי מנחם נסע במיוחד לעבר-הירדן, כדי לאסוף את הצדפים הפזורים על חוף הים בעקבה.
מרים קנול (שניה משמאל) ומנחם קנול (שני מימין) בעת בניית בית קנול
מרים קנול (שניה משמאל) ומנחם קנול (שני מימין) בעת בניית בית קנול
מתחם ‘שכונת שפק’ נבנה מזרחית לשדרות רוטשילד על אדמות פרדסים וגבל במושבה הטמפלרית שרונה. הבתים נראו כבתים כפריים, מרביתם בני קומה אחת ולהם גגות רעפים. זה היה כמעט אזור ספר שתושביו התנהלו כאנשי מושבה חקלאית ולא כאנשי העיר הגדולה. כך לדוגמה מתפרסמת מודעה בעיתון ‘הירדן’, ב-2 בדצמבר 1935: “18 פרות מגזע משובח למכירה. פרטים על-ידי משרד מרקור. תל-אביב, רחוב החשמונאים 72.” כמו בני משפחת קנול שגידלו תרנגולים וגן ירק בגינה כמקור הכנסה נוסף, גם רבים מהשכנים באזור מגוריהם, החזיקו לולים והתפרנסו ממכירת ביצים. הקירבה לשרונה והגעגועים לתרבות הגרמנית, חיברו בין מרים ואחיה רומן, לבין חלק מהגרמנים הטמפלרים, ובעיקר הם ניהלו קשרי ידידות אמיצים עם משפחת וולר. בספטמבר 1938 חוותה המשפחה טרגדיה כאשר רומן צ’פ, שעבד אז בחברת החשמל ונקרא לטפל בתקלה באזור באר-טוביה, נרצח על רקע לאומני, ביחד עם חברו לעבודה ועם עוד ששה נוטרים, אשר נלכדו במארב.
לפני עלותו ארצה היה מנחם קנול מיועד להיות עורך-דין בוינה, אבל בתל-אביב הפך לבעליו של בית מלאכה קטן לרשתות, שמעט פרנסתו באה לו מגידור פרדסים. במקביל, שימש מזכיר הקונסוליה הגרמנית ביפו במשך 16 שנה. קנול היה רביזיוניסט נלהב. באוגוסט 1933 נכתב עליו בעיתון ‘דבר’: “מנחם קנול ועוד איש אתו מחתימים אנשים בעיר על תעודה שחוברה כדי לחפות על הרביזיוניסטים שנאסרו ב-23 ביולי – אבא אחימאיר, צבי רוזנבלט וחבריהם, וכדי לרכוש בשבילם אהדה.” בבית גם היה משדר רדיו של האצ”ל. במשפחה מספרים כי מנחם בגין התייצב באופן אישי ב’בית קנול’ כדי להודות לבני הזוג, ומרים הוסיפה ותיארה כיצד האיש נשק לכף ידה במחווה אבירית.
קנול ראה ברכה מועטה בעבודת הרשתות והמשפחה נקלעה לקשיים כלכליים. ראש העירייה ישראל רוקח חתום על מכתב שנשלח למנחם קנול בינואר 1938, שבו נכתב בין היתר: “הננו שולחים לו שלושה חשבונות בודדים לחודשי נובמבר, דצמבר, ינואר, וכבודו יואיל גם הפעם לשלוח לנו את התמורה, לפי יכולתו…” כך או כך, באותה תקופה הבניין נמכר לאליזה ואלפרד וייזלר, ואילו משפחת קנול עברה לגור בשכירות ברחוב החשמונאים 78. בני הזוג וייזלר שבו למרבה האימה לפולין, בסוף שנות ה-30, שם נרצחו על-ידי הנאצים. במהלך מלחמת העולם השניה הבית נוהל על-ידי האפוטרופוס לנכסי האויב. מאוחר יותר הבית החליף בעלויות. בין היתר הוא נוהל על-ידי חברת ‘גב-ים’ ועל-ידי אנשים פרטיים.
מנחם קנול לא זכה לראות את חלום המדינה העצמאית מתגשם. הוא נפטר בגיל 53 ממחלת לב, חודשיים לפני קום המדינה. מאידך, קנול זכה לראות את שני נכדיו הראשונים שנולדו זמן קצר לפני מותו. מרים קנול נפטרה בפברואר 1987, בגיל 89. הבית שופץ בשנת 2018, על-ידי ‘גל פלג אדריכלים’ בהגבלות מחמירות והוא משמש כעת כבית מגורים שבו 6 דירות מרווחות.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.