בית קנול

מתחם ‘שכונת שפק’ נבנה מזרחית לשדרות רוטשילד על אדמות פרדסים וגבל במושבה הטמפלרית שרונה. הבתים נראו כבתים כפריים, מרביתם בני קומה אחת ולהם גגות רעפים. זה היה כמעט אזור ספר שתושביו התנהלו כאנשי מושבה חקלאית ולא כאנשי העיר הגדולה. כך לדוגמה מתפרסמת מודעה בעיתון ‘הירדן’, ב-2 בדצמבר 1935: “18 פרות מגזע משובח למכירה. פרטים על-ידי משרד מרקור. תל-אביב, רחוב החשמונאים 72.” כמו בני משפחת קנול שגידלו תרנגולים וגן ירק בגינה כמקור הכנסה נוסף, גם רבים מהשכנים באזור מגוריהם, החזיקו לולים והתפרנסו ממכירת ביצים. הקירבה לשרונה והגעגועים לתרבות הגרמנית, חיברו בין מרים ואחיה רומן, לבין חלק מהגרמנים הטמפלרים, ובעיקר הם ניהלו קשרי ידידות אמיצים עם משפחת וולר. בספטמבר 1938 חוותה המשפחה טרגדיה כאשר רומן צ’פ, שעבד אז בחברת החשמל ונקרא לטפל בתקלה באזור באר-טוביה, נרצח על רקע לאומני, ביחד עם חברו לעבודה ועם עוד ששה נוטרים, אשר נלכדו במארב.

לפני עלותו ארצה היה מנחם קנול מיועד להיות עורך-דין בוינה, אבל בתל-אביב הפך לבעליו של בית מלאכה קטן לרשתות, שמעט פרנסתו באה לו מגידור פרדסים. במקביל, שימש מזכיר הקונסוליה הגרמנית ביפו במשך 16 שנה. קנול היה רביזיוניסט נלהב. באוגוסט 1933 נכתב עליו בעיתון ‘דבר’: “מנחם קנול ועוד איש אתו מחתימים אנשים בעיר על תעודה שחוברה כדי לחפות על הרביזיוניסטים שנאסרו ב-23 ביולי – אבא אחימאיר, צבי רוזנבלט וחבריהם, וכדי לרכוש בשבילם אהדה.” בבית גם היה משדר רדיו של האצ”ל. במשפחה מספרים כי מנחם בגין התייצב באופן אישי ב’בית קנול’ כדי להודות לבני הזוג, ומרים הוסיפה ותיארה כיצד האיש נשק לכף ידה במחווה אבירית.

קנול ראה ברכה מועטה בעבודת הרשתות והמשפחה נקלעה לקשיים כלכליים. ראש העירייה ישראל רוקח חתום על מכתב שנשלח למנחם קנול בינואר 1938, שבו נכתב בין היתר: “הננו שולחים לו שלושה חשבונות בודדים לחודשי נובמבר, דצמבר, ינואר, וכבודו יואיל גם הפעם לשלוח לנו את התמורה, לפי יכולתו…” כך או כך, באותה תקופה הבניין נמכר לאליזה ואלפרד וייזלר, ואילו משפחת קנול עברה לגור בשכירות ברחוב החשמונאים 78. בני הזוג וייזלר שבו למרבה האימה לפולין, בסוף שנות ה-30, שם נרצחו על-ידי הנאצים. במהלך מלחמת העולם השניה הבית נוהל על-ידי האפוטרופוס לנכסי האויב. מאוחר יותר הבית החליף בעלויות. בין היתר הוא נוהל על-ידי חברת ‘גב-ים’ ועל-ידי אנשים פרטיים.

מנחם קנול לא זכה לראות את חלום המדינה העצמאית מתגשם. הוא נפטר בגיל 53 ממחלת לב, חודשיים לפני קום המדינה. מאידך, קנול זכה לראות את שני נכדיו הראשונים שנולדו זמן קצר לפני מותו. מרים קנול נפטרה בפברואר 1987, בגיל 89. הבית שופץ בשנת 2018, על-ידי ‘גל פלג אדריכלים’ בהגבלות מחמירות והוא משמש כעת כבית מגורים שבו 6 דירות מרווחות.