בֵּית קְרֵמֶר
בית קרמר – רחוב אלנבי 50, פינת רחוב גאולה 51.
נכתב בעזרתו האדיבה של ד”ר אבישי טייכר, נכדם של חיה ושל ניסן-ברוך קרמר.
בשנת 1924 עלו ארצה מאנגליה, חיה וניסן-ברוך קרמר, ביחד עם ארבע בנותיהם: נחמה, לאה, רחל ורבקה (בקי). ניסן קרמר היה אחד מסוחרי הטקסטיל המצליחים בלונדון וכאשר הגיע לתל-אביב, יכול היה להרשות לעצמו הקמת בניין רחב ידיים, מעט צפונית לשכונת ‘כרם התימנים‘, באחת הנקודות המבוקשות בעיר – מפגש הרחובות גאולה ואלנבי, סמוך מאד לפתחו של רחוב ביאליק. עד מועד סיום הבניה, גרו בני משפחת קרמר בדירה ברחוב נחלת-בנימין.
שני אדריכלים חתומים על התכניות והשרטוטים של המבנה, דוד שיין ודב טשודנובסקי, אבל נראה שטשודנובסקי, המוכּר מבין שניהם, הוא זה שנתן את הטון. הבניין שנבנה, הותאם לזווית החיבור בין שני הרחובות, כך שצורתו, כצורת האות האנגלית V. החזית הפונה לרחוב אלנבי אורכה 27 מטר, ואילו החזית הפונה לרחוב גאולה, אורכה 26 מטרים. את שתי החזיתות מחברת חזית שלישית צרה מאד, בת שני מטר וחצי בלבד. חזית זאת עם המרפסות היוצאות ממנה, מאפיינת את הבניין והיא ההופכת אותו לאחד הבולטים בסביבה. קווי המיתאר של הבית, יוצרים חצר פנימית, אשר שימשה בשנות ה-30 וה-40 כמקום מפגש עבור דיירי הבניין, בעת שעסקו במלאכת הכביסה של בגדיהם.
בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב גאולה, בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית קרמר.
בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב גאולה, בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית קרמר.
בשנת 1929 התקבלה תעודת גמר והבניין היה מוכן לאכלוס. משפחת קרמר עצמה התמקמה בדירה מרווחת בקומה ב’. בשאר הדירות התגוררו דיירים בדמי שכירות. קומת הקרקע הוקצתה לפעילות מסחרית. אחד הראשונים לחתום על הסכם עם ניסן קרמר, היה משה קפלנסקי שפתח במקום צלמניה בשם ‘פלסטיקה’. קפלנסקי, אשתו טובה וילדיהם, גרו עד אז ברחוב גאולה, אבל ב-1930 עברו לגור באחת הדירות מעל הצלמניה.
בתחילת שנת 1932 הגיעו החברות להובלת קרח ‘מעדן’, ‘חברת הקירור’ ו’הכרמל’ לכדי הסכם ואיחדו כוחות. את משרדי הקואופּרטיב פתחו ב’בית קרמר’, כפי שניתן לראות בידיעה שפורסמה בעיתון ‘דבר’, ב-9 במארס אותה שנה:
מובילי הקרח בתל אביב שהיו מכלים את כוחותיהם בהתחרות זה בזה התאחדו בימים אלה לשם הובלה קואופרטיבית, ואת ארגונם קראו בשם ‘לבנון’. מעתה לא יצטרך מחלק אחד לנסוע מהקצה האחד של העיר לקצה השני. הארגון מאפשר להפחית את מספר העגלות ולהיטיב את השירות. משרד הקואופרטיב ברחוב גאולה 51.
מלבד הצלמניה של קפלנסקי, ומלבד העובדה שבאותן שנים התחנה הסופית של קו האוטובוס מספר 7 הוצבה ליד ‘בית קרמר’, שני מוקדי עניין נוספים משכו את תושבי מרכז תל-אביב לבניין: הראשון, תחנת המוניות ‘טקסי גאולה’ שנהגיה ביצעו נסיעות בעיר ובכל חלקי ארץ-ישראל וסוריה. השני היה משרד ‘ארמון’ למכירת כרטיסים להצגות תיאטרון. בסוף שנות ה-30 התמקמה בחנות הפונה לרחוב גאולה, אגודה קואופרטיבית של מספר חייטים, בחסות ההסתדרות הכללית. שם החנות: ‘הבגד’. זמן קצר אחר-כך פתח במקום אדם בשם שלמה קרישר בית מסחר לוילונות.
בשנות ה-40 ניתן היה למצוא כאן, בין היתר, את בית הספר לנהגות ‘סמואל’, את בית המסחר לספרים משומשים ‘זהר’, את אחד הסניפים של ‘אופנת אנגלנדר’, ואת החנות לבגדי גברים ‘קניג’. האדון קניג הגדיר עצמו במודעות שפרסם מפעם לפעם כ”מלך הכותנות והעניבות”. אחרי מלחמת השחרור בלטו בנוכחותם בקומת המסחר, חנות הטקסטיל ‘גרינר’, המספרה ‘סלון לוי’ שחיפשה ספריות דוברות גרמנית כדי שיוכלו לשרת את קהל הלקוחות של היקיות מאזור “בן-יהודה שטראסה“, וחנות ‘המהנדס’ שמכרה ותיקנה מכשירי רדיו.
מיקומו של הבניין לאורך רחוב אלנבי, הפך אותו – בעיקר בשנות ה-50 של המאה ה-20 – לנקודת תצפית מושלמת לעבר מסלולי הצעדות של צה”ל בימי העצמאות ולעבר תהלוכות העד-לא-ידע בימי חג הפורים. מצעד צה”ל נחשב באותם ימים לאירוע שיא שמשך אליו רבבות אזרחים נרגשים. ילדי תל-אביב התחרו זה בזה מי ראה טוב יותר את חיילי הצבא שצעדו בסך. אין פלא אם כך שילדים אשר זכו לעמוד ביום המצעד על מרפסות בית קרמר, חשו עצמם כבני מזל.
משפחת קרמר החזיקה בבעלות על הבניין עד שנת 1983. לחיה ולניסן נולדו ארבע בנות ובן זקונים אחד. הבכורה נחמה ברלין עסקה בהוראה. בעלה של נחמה, שרגא ברלין, נפטר בשנת 1944 והותיר אותה אלמנה צעירה בת 34. לאה, הבת השניה התחתנה עם מרדכי טייכר. לאחר החתונה בספטמבר 1938 נערכה קבלת פנים למוזמנים, בבית, ברחוב אלנבי 50. ללאה נולדו שלושה בנים: אלי טייכר שנפטר בינואר 2025, רופא הילדים ד”ר אבישי טייכר וכן יהושע (שוקי) טייכר. רחל התחתנה עם הירש-צבי אדלר ב-1947. שנה מאוחר יותר הקים עבורם ניסן קרמר דירה על גג הבניין. בקי קרמר (2007-1919) הצעירה שבבנות, התחתנה עם ישראל הורוביץ. לזוג נולדו שלושה ילדים: דבורה, אורית ושמואל. הבן הצעיר, משה קרמר, שנולד בשנת 1934, הוא היחיד מבני המשפחה ששמר על אורח חיים דתי. הוא, ילדיו ונכדיו, העבירו את מקום מגוריהם לבני-ברק.
כיום ניתן למצוא בקומת המסחר מיני-מרקט, מספרת גברים, חנות המוכרת פרוזן יוגורט וכן בר שכונתי בשם ‘גאולה בר’.
ליאור לן-פרנקל מוסיפה עדות אישית: “אמא שלי נילי, גרה בבניין הזה בילדותה בתל אביב! גם סבא שלי שלמה קרישר ז”ל שהיה בעל בית מסחר לווילונות התגורר בבניין זה.”
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
משפחת קרמר, בצילום משנת 1949. צולם בדירה של משפחת אדלר, בקומת הגג של הבית ברחוב אלנבי 50. במרכז התמונה יושבת הסבתא חיה קרמר, מוקפת בנכדיה. על ברכיה של חיה יושבים שוקי טייכר ונאוה אדלר. עומד מימין לסבתא: מאיר ברלין, הבן של נחמה. עומדים משמאל לסבתא: אבישי ואחיו הבכור אלי טייכר, בניה של לאה.
משפחת קרמר, בצילום משנת 1949. צולם בדירה של משפחת אדלר, בקומת הגג של הבית ברחוב אלנבי 50. במרכז התמונה יושבת הסבתא חיה קרמר, מוקפת בנכדיה. על ברכיה של חיה יושבים שוקי טייכר ונאוה אדלר. עומד מימין לסבתא: מאיר ברלין, הבן של נחמה. עומדים משמאל לסבתא: אבישי ואחיו הבכור אלי טייכר, בניה של לאה.
