בֵּית יוֹלְדוֹת פְרוֹיְד

פאולינה ויצחק פרויד התגוררו בעצמם, עם בנם איתן, בבית השכן – ‘בית מרגלית’, והיו זמינים לפציינטיות באופן מלא. מספר הטלפון של בית היולדות היה קצר וקליט: 242. ד”ר פרויד, כשהתראיין לאחר פרישתו, התגאה בכך שמעל 30,000 תינוקות נולדו אצלו. בין יתר התינוקות, גם הבן של חיים ארלוזורוב נולד בבית היולדות פרויד.

לפני מלחמת השחרור הושכר חלק מהקומה התחתונה למכולת של ברוך כץ. דווקא בשנתיים שלאחר המלחמה ידע בית היולדות שגשוג והצלחה כאשר קופת חולים הפנתה אליו חלק מהמטופלות. הצרות החלו בתחילת שנות ה-50. באפריל 1951 הגיש אזרח בשם חיים דיין – אשר אשתו נפטרה בצאתה מבית היולדות – תביעה כנגד ד”ר פרויד. 

בכתב התביעה נאמר כי בין התובע לנתבע הוסכם שהמנוחה תימצא עד יום לידתה תחת השגחתו המקצועית של הנתבע, ובעבור זה קיבל ד”ר פרויד בשיעורים שונים 61 לירות. בחודש יוני אירעו אצל האשה שני מקרים של שטף דם. הנתבע קבע כי היא לקתה בתופעה הקרויה “פלצנטה פרויה” והחליט להעביר אותה לאשפוז בבית החולים הדסה, שם היא נפטרה. לבסוף, הגיעו הצדדים לפשרה, אך זה היה סימן ראשון להתדרדרות. בהמשך, נפתח בעיר בית חולים הקריה ומשך אליו את מרבית היולדות בגוש דן, שהעדיפו ללדת במקום ממוסד ומסובסד. ד”ר פרויד נאלץ לסגור את בית היולדות בשנת 1955.

מתוך עיתון מעריב, 31 בינואר 1955, תחת הכותרת “כאן נולדה תל-אביב”: כבר עתה מעביר ד”ר פרויד יולדות שנרשמו אצלו ל”אסותא” ושאר בתי חולים זרים. “כעת אהיה רופא פרטי” הוא נאנח. מכרים מנחמים אותו “מ-5 לידות בחודש תרוויח יותר מאשר הרווחת בבית החולים.” אבל לד”ר פרויד צר מאד “חבל, חבל…” וניכר שלא על הביזנס הוא חס, אלא על מפעל חיים שהקיץ עליו הקץ. הדוקטור הזקן יודע יפה כי גם בית חולים, כבן אדם, אינו יכול להיוולד פעמיים, והוא מעיף מבטים נוגים אחרונים בשלט הפאטינה שנכנס כבר להיסטוריה. 

מספר שנים הושכר הבית למוסדות חינוך והחל משנות ה-90 הוא משמש כמשכן לועד העובדים של בנק לאומי.

כמעט 100 שנים הנכס היה ברשות יורשיו של הסבא שמעון מזרחי. בספטמבר 2023 פרסמה העיתונאית ענת דניאלי-לב בעיתון ‘גלובס’ כי נרקמת עסקה למכירת הבית ביהודה הלוי 9, בין בני משפחת מזרחי לבין המילארדר פטריק דרהי: “לפי גורם בענף שבקיא בעסקאות מסוג זה, העסקה הנוכחית הינה יקרה, אך מגלמת את העניין האישי והערך ההיסטורי של המבנה. האם לאחר שהרכישה תושלם על ידי דרהי, יוסב השימוש במבנה לצורך מגורים? לפי עיריית תל אביב־יפו, כל בקשה שתהיה (להסבת השימוש למגורים), תיבחן באופן פרטני וייקבעו השימושים במבנה בהתאם לתוכנית השימור. המבנה אינו מוגדר לשימור מחמיר, וניתן לאפשר תוספות בנייה המותאמות לאופי המבנה.”

תחקיר וכתיבה: חגי להב.