בֵּית שְׁמִידְט

בית שמידט – רחוב מוהליבר 29, פינת קלישר 13. 

בנימין שמידט שנולד בפולין והיגר לארה”ב, הגיע ארצה בשנת 1918. כאן הכיר את זהבה-מלכה לבית גבּור. השניים נישאו בינואר 1924. בסמוך לתאריך החתונה עבר הזוג הצעיר לגור בבית החדש, שנבנה על-ידי הקבלן שמואל וילסון, בשכונת ‘כרם ישראל‘. ישעיה גבּור, אביה של זהבה-מלכה, שהיה מוותיקי תושביה של השכונה היפואית נוה-שלום, סייע בידי בנימין לממן את הקמת הבית. 

התפתחותה הספונטנית והבלתי מתוכננת של תל-אביב, עד שהותוותה ‘תכנית גדס’ בסוף שנות ה-20, יצרה רחובות ונתיבי תנועה ללא כיוון מוגדר. כך קרה שהשכונה בה נמצא ‘בית שמידט’ נמחצה בין ‘אחוזת בית‘ ו’נוה צדק‘ מדרום, לבין הרחוב המסחרי של ‘נחלת בנימין‘ ממזרח ומצפון. בנוסף, בין ‘כרם ישראל’ לבין חוף הים השתרעה ‘שכונת מנשיה’. אילוצים גיאוגרפיים אלו אנסו את המתכננים לבנות רחובות אלכסוניים. הבית עצמו תופס את הפינה הדרומית של הבלוק המרכזי בשכונה.

בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים על חיבור הרחובות קלישר ומוהליבר, בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית שמידט.

בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים על חיבור הרחובות קלישר ומוהליבר, בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית שמידט.

בתיק התיעוד של הבניין, אשר הוכן במשרד ‘ארכוד אדריכלים’ נכתב: “הבניין במוהליבר 29, קלישר 13, מתאפיין בקומפוזיציה צורנית המשתמשת באלמנטים מהאדריכלות המקומית, לצד אלמנטים מהאדריכלות הקלאסית על מנת ליצור עושר אדריכלי בחזיתות. החזית הדרום-מערבית הפונה אל רחוב קלישר הינה סימטרית בעלת אלמנטים צורניים רבים המקנים לה מראה תלת מימדי ומפואר, כיאה לסגנון הבנייה האקלקטי.” 

משפחת שמידט התמקמה באחת מדירות הבית והתפרנסה יפה מהשכרת הדירות האחרות. כל מי שעבר באותן שנים ליד הבניין זוכר את שני עצי הגויאבה שנטעו בסמוך למבוא המרכזי. בנימין ניהל חנות מכולת ואילו מלכה שמידט הייתה עקרת בית שגידלה את ילדיה, ירחמיאל (1997-1925) ושרה. חיי המשפחה וחיי הדיירים התנהלו על מי מנוחות בדרך-כלל. בשנת 1947 ניצלת אחת מדיירות הבית מסוף טראגי בזכות מודעה בעיתון ‘על המשמר’: “יהודית טרץ סבלה בזמן האחרון ממחלת הרדיפה, בת 33, יצאה ביום שישי בצהריים מדירתה ברחוב מוהליבר 29, ולא חזרה.” בעקבות הידיעה הגברת נמצאה והועברה לטיפול.

לאחר ששני ילדיה התבגרו הייתה מלכה שמידט פעילה באירגון ויצ”ו ואירגנה חוגים והרצאות לנשים בביתה. בשנות ה-50 וה-60 היה מגיע מרצה אורח ל’בית שמידט’ בתדירות של אחת לחודש בערך. 

עם השנים המתחם המסחרי של ‘נחלת בנימין‘ התרחב גם לכיוון רחוב קלישר ובתי עסק קטנים תפסו את מקומם של שוכרי הדירות בקומת הקרקע. בנימין שמידט שהיה איש שומר מסורת ונהג להתפלל בבית הכנסת ‘ירושלים‘ שברחוב גרוזנברג, השכיר בחפץ לב את אחת הדירות להוצאה לאור ‘אל המקורות’. ההוצאה מפרסמת במארס 1959 מודעה בעיתון ‘שערים’, המלמדת ששיווק אגרסיבי הומצא כבר לפני עשורים רבים: “לכל שוחרי תורה בארצנו הקדושה. היות שהדרישה להרמב”ם המפואר שלנו בששה כרכים לוקס היא גדולה באופן מפתיע, מתבקשים כל אלה שרוצים לרכוש במחיר הסנסציוני של 25 לירות, לפנות מיד בהזמנותיהם.”

בינואר 1983 נהרג בקרב בלבנון ישעיהו (אישי) לביא, הנכד של בנימין ושל מלכה, בנה של בתם שרה. שלושה חודשים מאוחר יותר נפטר בנימין, ואילו מלכה שמידט נפטרה בשנת 1984, בגיל 92, שנה וחצי לאחר שהנכד נהרג.

המבנה עבר תהליך שיקום ושימור החל משנת 2017 ובתחילת שנת 2021 היה כבר מוכן לאכלוס.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.

בית שמידט בשנת 1924. צלם לא ידוע, מתוך ארכיון עיריית תל-אביב.

בית שמידט בשנת 1924. צלם לא ידוע, מתוך ארכיון עיריית תל-אביב.

ניתן לשתף את המאמר