בית גורל

בית גורל – רחוב נחלת בנימין 32, פינת קלישר 50. 

סוניה (שמחה) ומאיר גורל בנו את ביתם בקצהו המזרחי של רחוב קלישר, במקום בו הוא מתחבר לרחוב נחלת-בנימין. בשנת 1925, השנה בה תכנן עבורם האדריכל יצחק קיפניס את הבית בן שתי הקומות, הייתה כבר ‘שכונת נחלת בנימין’ נטועה בקרקע ומיושבת בצפיפות יחסית. קומת הבסיס של ‘בית גורל’ יועדה לצרכי מסחר ואילו הקומה העליונה שימשה את בני המשפחה למגורים. קיפניס התאים את חזיתות הבית לפי הזווית של מפגש הרחובות קלישר ונחלת-בנימין. הוא עשה זאת באמצעות חיבור של חזית ביניים צרה, ברוחב של דלת הכניסה. חזית הביניים היא שנותנת למבנה את מראהו הייחודי. בעבר, מעל דלת הכניסה ניצבה מרפסת מקורה עם עמודים וקשתות בסגנון המזרח. למרבה הצער, מישהו החליט להסיר את העמודים והקשתות ונותרה רק המרפסת הפתוחה.

מאיר גורל (1877–1943), בן העדה הגורג’ית, היה פעיל מרכזי במוסדות הדת של העיר. בסוף שנות ה-30 אף נבחר כאחד מבין ארבעה נציגים של הסיעה הספרדית במועצה הדתית של תל-אביב, ביחד עם דוקטור יעקב בכר, יעקב שלוש ושמואל כהן יוחננוף. לאחר מותו של בעלה, עברה סוניה גורל לגור בירושלים. את הבית ירש הבן אפרים גורל (יליד 1910) ביחד עם אשתו מרגלית. אפרים היה לימים מורה דרך ונטש את עולם המסחר שהיה מקובל במשפחתו מזה דורות, אבל ביחד עם אמו דאג להקצות חנות אחת מבין הארבע שעבדו בקומת הקרקע, לבן-דודו ישראל, בוגר גימנסיה הרצליה, שהיה חייל משוחרר וחיפש לעצמו פרנסה.

כבר בשנת 1927 התמקמה כאן חנות בשם ‘עתיד’ שהוגדרה כקואופרטיב להלבשה, בחסות ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ-ישראל: “הודות לשכלול שהכנסנו לבית החרושת שלנו: מכונות חשמליות, יש ביכולתנו להוזיל במידה הגונה את כל התוצרת שלנו.” דוד בן-גוריון היה הראשון שהזמין לעצמו חליפה בקואופרטיב, לרגל יציאתו לתערוכה חקלאית ברוסיה. גם חנות הנעליים של קלינברג וגפן פעלה במקום באותה עת, אבל בית העסק שהטביע את חותמו על ‘בית גורל’ בשנותיו הראשונות, היה בית המסחר למנופקטורה של ‘פלקוביץ את גולדין’. חיים פלקוביץ’ ואברהם גולדין היו שניים מהסוחרים המובילים בארץ בתחום הטקסטיל. מלבד החנות הזאת הם הפעילו סניפים קטנים יותר בתל-אביב וכן חנויות נוספות בירושלים ובחיפה.

בשנת 1935 העבירה ההתאחדות העממית של הדיירים בתל-אביב את משרדיה מ’בית היימן’ ברחוב ברנר, לכאן. את הסניף המוזכר לעיל של ‘פלקוביץ את גולדין’ אשר עבר ל’מלון פלטין’, החליפה חנות בגדים ואריגים אחרת, החנות של קולצ’ינסקי ובנו. יעקב קולצ’ינסקי ובנו דוד כנרתי השתמשו בחנות גם לצורך מכירת מגרשים באדמות שהיו ברשותם: “לקוני המגרשים מעבר לירקון, מאדמת י. קולצ’ינסקי וד. כנרתי, נחלת בנימין 32, פינת קלישר. השבוע ניתנים קושנים לקבוצה הראשונה של קוני המגרשים” (יוני 1935).

בתחילת שנות ה-40 ניתן היה למצוא בבניין את החייט ארנסט קיסינגר שהחזיק את בית-המלאכה שלו בכתובת זו לאורך שנים ארוכות. בשנת 1949 פרצו אלמונים לבית המסחר וגנבו לקיסינגר סחורה בשווי של 1,000 ל”י. גם בית העסק ‘עתיד’ וחנות הנעליים ‘גפן’ החזיקו מעמד בבניין עשרות שנים. בשנות ה-80 עבדה במקום חנות בגדים למידות גדולות ‘יצירות האופנה יונגר’.

בשנת 1937 נבנתה דירה קטנה על קומת הגג ובמהלך השנים נוסף גם מקלט לבניין. מאז ועד עתה, חוץ מאשר שיפוץ הנאמן כמעט למקור, הבית נותר ללא שינוי. כיום, במקום בו שגשג לפני 90 שנה בית המסחר של ‘פלקוביץ את גולדין’ פועלת חנות מעצבי בגדים בשם ‘שוספיפל’. 

הצילום, כאן למטה, משנת 1931: מתוך ארכיון הסרטים של הסינמטק.

 
ניתן לשתף את המאמר