בֵּית וִינוֹגְרָד

השופט וינוגרד נולד בבית זה בשנת 1926, בסמוך להשלמת הבניה של הקומה השניה. כשנולד היו כבר אחיו הגדולים תלמידים בבית-הספר ורק אחיו משה שהיה בוגר ממנו בשלוש שנים, נשאר איתו ועם אמו בבית. האח הבכור, פנחס וינוגרד, הצטרף לאביו ישראל וסייע לו בעסקיו כבר בשנת 1928. עד תחילת שנות ה-30 הייתה כתובתו של הבית רחוב קלישר 7 ורק בעקבות שינויים שהגיעו בהמשך הפך למספר 15.

בתחילת שנות ה-30 עברה משפחת וינוגרד לגור ברחוב החשמל מספר 11 ומכרה את המבנה למשפחת ולודבסקי, שמצדה השכירה את הדירות לדיירים שונים שהתחלפו לאורך הדורות. משפחת ולודבסקי החזיקה בנכס עד למועד השיפוץ בשנת 2014. 

בין השנים 1932 ועד 1977 גרה משפחת קנדלר בקומת הקרקע. בקומה העליונה גרה משפחת בוקשטיין. דניאל בוקשטיין בן המשפחה, בוגר מחזור כ”ו ב’גימנסיה הרצליה’, גדל ב’בית וינוגרד’ והפך להיות טייס בחיל האוויר. הוא נהרג בקרב אווירי במהלך מלחמת השחרור.

בשנות ה-40 זה היה מקום מושבה של ‘התאחדות הצמחונים’. בשנות ה-50 התנהלה במקום מסגריה ובשנות ה-70 בית-ספר לציור. אחרי קום המדינה סבל האזור מהזנחה, תושביו הוותיקים העדיפו להעביר את מקום מגוריהם לשכונות הצפוניות, ערך הדירות ירד, והרשויות לא טיפלו בתשתיות חיוניות. את מקום התושבים הקודמים תפסו תושבים מעוטי יכולת וכן דיירים מוגנים. בעיקר ריכז האזור חנויות טקסטיל ומסגריות.

ביוני 1993 נשלח מכתב מטעם משרד עורכי דין לעירייה. מכתב זה ממחיש את המצב העגום: “בשם מרשי מר יצחק ולודבסקי הנני מאשר בזה כי הוגשה תביעה לפינוי הדייר המוגן, מר אדמונד סבח.”

בשני העשורים האחרונים – וביתר שאת בעשר השנים האחרונות – זהו אחד המתחמים המבוקשים בתל-אביב. בתי מידות הופכים למלונות בוטיק ובתים פרטיים משוחזרים ומשופצים ואחר-כך נרכשים בידי עשירי הארץ ובידי תושבי חוץ.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.