הפינוי הגיע בתחילת שנות ה-60 כאשר הרצועה הצמודה לחוף הים הפכה לאוצר קורץ עבור העיריה ושלוחיה, באמצעות חברת ‘עזרה וביצרון’. כדי שיוכלו להקים את מלונות הבטון המפלצתיים שלבסוף קמו על החוף, הם פיצו פיצוי נאות במיוחד את שני בעלי המפעלים שנטמעו בתוך שכונת ‘מחלול’ וגם הגיעו להסדר הגון עם תנועת העבודה לגבי פינויו של ‘הבית האדום’ המפורסם שהפריע לתכניות, אבל לאזרחים שחיו בצריפים עשרות שנים, הציעו הצעות משפילות שהציתו זעם גדול, אשר הותיר רבים מהם עם עלבון צורב.

החיים בשכונת ‘מחלול’ היו מלאי אתגרים, אבל בדיעבד, הם הולידו בקרב חלק מילדי השכונה געגוע ורגשי נוסטלגיה. במצגת נחמדה שניתן למצוא ביוטיוב, מספרת ילידת השכונה, דרורה ברזילי: “בצריפים לא היה חשמל והשתמשנו במנורות נפט ונרות. במשך שעות רבות חיממנו מים לרחצה על פרימוס והתרחצנו בגיגית. בחורף, כשירד הגשם מדי פעם נפער חור חדש בגג הצריף, והיה צריך להזיז את המיטה ממקום למקום. תנאי החיים היו עלובים אבל בחצר הצריף, על אדמת הכורכר, הצלחנו לגדל גינת ירק קטנה ופרחים. לנו הילדים, הים היה מקום הבילוי העיקרי. מדי ערב הזמנתי את חברותי לצפות בשקיעה. אספנו צדפים וכל מיני אוצרות שמצאנו.”

השכונה מוזכרת בספרי חסמב”ה – שם הייתה המערה החשמלית. לאה גולדברג מספרת על הנערים שהגיעו מ’שכונת מחלול’ לרחוב ארנון השוכן בקירבת מקום. וכמובן היו גם הרבה אירועים היסטוריים שהתחוללו אל מול עיניהם של תושבי השכונה: עלייתה של אניית המעפילים ‘טייגר היל’ על שרטון אל מול החוף, ממש ביום בו פרצה מלחמת העולם השניה, הפצצה של חיל האוויר המצרי שפגעה בחלק מהצריפים, במלחמת השחרור, וגם המראה של ספינת אלטלנה כשהיא עולה בלהבות. אבל מעל הכל, החתים את תולדות המקום רצח חיים ארלוזורוב שהתרחש על חוף הים, עשרות מטרים צפונית למקום בו שוכן עכשיו מלון ‘קרלטון’. כמו רצח רבין, גם רצח ארלוזורוב הסעיר את תושבי הארץ. 

בעדותו בבית המשפט אמר השוטר עמנואל פלדמן: “קבלנו שם פקודה משני קצינים ללכת למקום כדי לחפש אנשים החשודים ביריות שפגעו בד”ר ארלוזורוב. מסרו לנו בערך היכן קרה המאורע. נכנסתי לכרם דרך בית-הקברות הסמוך. הגענו אחרי שעברנו את שכונת מחלול ואת סוסינו קשרנו סמוך לשער בית הקברות”. הפרשה נותרה כתעלומה ועד היום אין לדעת מי היה הרוצח. מה שהיה ידוע בליל הרצח בשנת 1933, ידוע גם היום: ארלוזורוב נרצח על החוף בזמן שטייל עם אשתו, ושני גברים, האחד גבוה, האחד נמוך, נמלטו לכיוון שכונת מחלול ונעלמו. זהו. התנהלו חקירות משטרתיות והתקיימו משפטים, קמו ועדות, נערכו תחקירים, ואין כלום – אנחנו לא יודעים מי רצח את חיים ארלוזורוב באותו ליל קיץ מסתורי, בגבולה של שכונת ‘מחלול’.

הצילום משנת 1940 – מתוך ארכיון הספריה הלאומית, מאוסף ארפד אייזינגר. מקור האוסף: נתן אייזינגר.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.