בית משק

בית משק – רחוב פינסקר 10, פינת אידלסון 22. ידוע גם בשם ‘בית גולדשטיין’.

פולה ודוד בן-גוריון גרו בבית הזה מספר שנים. הציירת הנפלאה ציונה תג’ר, אף היא גרה כאן. אברהם כץ-עוז, בנה של תג’ר, שהפך להיות שר חקלאות בממשלת ישראל, גדל בבית הזה, וגם האדריכל בנימין צ’לנוב, בנו של המנהיג הציוני יחיאל צ’לנוב, התגורר ב’בית משק’.

‘בית משק’ הוא למעשה חיבור בין הבית הפינתי שנבנה בשנת 1925 בתכנונו של האדריכל הנודע יוסף ברלין, לבין הבית שהוקם כאגף מזרחי המתחבר לבית הפינתי, לאורך רחוב אידלסון. האגף המזרחי נבנה רק בשנת 1932 והוא כבר תוכנן על-ידי האדריכל שלמה גפשטיין.

בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב פינסקר בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית משק.

בניגוד לרבים מעמיתיו שתכננו באותן שנים מבנים בסגנון האקלקטי, ברלין נצמד לזרם הניאו קלאסי אותו אימץ עוד בתקופת התמחותו באירופה. באותו סגנון בנה גם את בית התאומים ברחוב מזא”ה. בחזית הפונה לכיוון רחוב פינסקר, נשתלו בכל זאת סממנים אוריינטלים כפי שהיה נהוג לעשות באותה תקופה, במבנים אקלקטיים.

בנוסף לדיירים המפורסמים, בשנות ה-30 התנהל במקום המשרד העירוני לפרסום, שעיקר עיסוקו היה בהנפקת כרזות שהודבקו על לוחות המודעות. גם מיפקדת המשמר האזרחי התמקמה בבניין. ציונה תג’ר שדירתה הייתה בקומה העליונה, אירחה אומנים וציירים על גג הבית שהפך לאחד ממקומות המפגש של הבוהמה התל-אביבית. בין היתר, הגג שימש גם משכנה של ‘אגודת הציירם של תל-אביב’.

במהלך מלחמת השחרור הבניין נפגע מכדורי צלפים, דבר שחייב את הדיירים לבנות חומת מגן משקי חול. בשנות ה-50 פעלה ב’בית משק’ הוצאת הספרים ‘כתבים’. גם משרד ארגון העובדים השתכן בבניין ומשך אליו אש וביקורת. מתוך כתבה ב’מעריב’ מאוקטובר 1957 תחת הכותרת ‘רחוב פינסקר נגד רחוב ביאליק’:

לשתפו בועדת הייעול על בסיס של ‘פיפטי-פיפטי’. ההנהלה הודיעה שלא תוכל לקבל תנאי זה. ההתעקשות משני הצדדים מעכבת זה שנתיים פעולות ייעול חיוניות.

מלחמה קרה נטושה בין הבית ברחוב פינסקר 10 (בו שוכנים משרדי ארגון העובדים) לבין בית העיריה ברחוב ביאליק. האזרח משלם המסים הוא הקרבן העיקרי של מאבק מיותר זה. ארגון העובדים דרש

מלחמה קרה נטושה בין הבית ברחוב פינסקר 10 (בו שוכנים משרדי ארגון העובדים) לבין בית העיריה ברחוב ביאליק. האזרח משלם המסים הוא הקרבן העיקרי של מאבק מיותר זה. ארגון העובדים דרש לשתפו בועדת הייעול על בסיס של ‘פיפטי-פיפטי’. ההנהלה הודיעה שלא תוכל לקבל תנאי זה. ההתעקשות משני הצדדים מעכבת זה שנתיים פעולות ייעול חיוניות.

בשנות ה-70 ובשנות ה-80 ישבו בבניין שני ארגונים נוספים: ‘מוסד אלתרמן’ האחראי לעזבונו של המשורר נתן אלתרמן וכן ‘אגודת יוצאי ארם צובא (חלב)’.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.