נוֹרמנדי

יופי מופלא נשקף מן האי מון-סן-מישל אשר לחופיו של חבל נורמנדי.  האי הקטן והמנזר הציורי המתבלט מתוכו, נגלים לעין ממרחקים ונראים כמו תמונה שנתלשה מספר אגדות.

חבל הארץ נורמנדי שבצפון מערב צרפת משתרע בין הוט-דה-פרנס ואיל-דה-פרנס מצפון וממזרח, לבין ברטאן ממערב, בין עמק הלואר מדרום, לבין הים מצפון. נורמנדי מפורסמת הן בזכות האי הקסום, והן בזכות אתרים נהדרים נוספים ובהם רואן, אחת הערים היפות בצרפת. אבל נורמנדי היא גם מוקד גסטרונומי יוצא מהכלל: מולדת גבינת הקממבר, ארץ פירות-הים המשובחים, ויצרנית הסיידר ויין הקלוודוס.

במלחמת העולם השניה פלשו כוחות הברית לאירופה, מקו החוף של נורמנדי, באותו מבצע הירואי שהטה את הכף במלחמה כנגד הגרמנים. שדות הקרב ההיסטוריים הפכו אף הם למרבה הצער, לחלק מפרסומו של האזור.

נורמנדי מורכבת מחמישה מחוזות שונים: סן מריטים, שבה שוכנת העיר רואן, אר – Eure, קלוודוס, שבה שוכנת העיר קון, מאנש, שבה שוכנת העיר שֶרְבּוּר, ואוֹרְן. האיים ג’רזי וגרנזי שייכים אמנם לבית המלוכה הבריטי, אבל היסטורית וגם גיאוגרפית, בשל מיקומם בסמוך לחופי נורמנדי, רבים מחשיבים אותם כחלק מהחבל.

בתיה העתיקים של רואן, עם בולי העץ החומים החוצים את קירותיהם, משווים לרובע המרכזי של העיר מראה של ישוב מימי הביניים. נהר הסן נושק לעיר, בדרכו המפותלת מפריז ועד לנקודת השפך באוקיינוס. גוסטב פלובּר יליד רואן, מתאר בדרכו הפיוטית את כניסתה של אמה בובארי לעיר: “לנוכח המרחב הזה התעצמה אהבתה והתמלאה בהמולת הזמזומים העמומים שנישאו כלפי מעלה. היא הרעיפה את אהבתה על הכיכרות, על הטיילות, על הרחובות, והעיר הנורמאנדית העתיקה נפרשה לפניה כמטרופולין עצומת ממדים, כמין בבל שבשעריה עמדה לבוא”.

הרובע הישן עמוס באתרים נפלאים. בלב הרובע נמצאת קתדרלת נוטר-דם, עם אחת החזיתות הגותיות המפוארות מימי הביניים ועם צריח השולט על קו הרקיע של העיר. גם כנסיית סן-מקלו מרשימה מאוד וכך המנזר הבנדיקטני סנט-אואן. אחת מנקודות הציון המונומנטליות של רואן נמצאת בכיכר השוק – כאן הוצאה להורג ז’אן ד’ארק בשנת 1431.  במקום בו הועלתה על המוקד, הוקמה קתדרלה מודרנית. ראוי לציון מוזיאון האמנויות של העיר, השוכן בסמיכות לגני וֶרְדֶל. בלב הרובע עובר רחוב האורלוגין שבו בניין שבחזיתו מתנוסס “השעון הגדול”. מתחת לשעון קשת נרחבת ומעבר מקורה להולכי-הרגל. בית-המשפט של רואן הוא מן המבנים יוצאי הדופן שנותרו מתקופת בראשית של ימי הרנסנס. צמוד אליו האתר היהודי.

בחלקה המערבי של רואן, על רציפיו של חצי האי וודיגנטון, נערך יריד אטרקציות בכל שנה, מסוף אוקטובר ועד סוף נובמבר. היריד מושך אליו למעלה ממיליון מבקרים. שלושים ק”מ מערבה מרואן, כדאי לפקוד את מנזר Jumièges העומד על תלו מאז המאה השביעית.

העיר דִיאֵפּ נמצאת 65 ק”מ צפונית לרואן, על חופו של האוקיינוס. זוהי עיר קטנה המשמשת הן כנמל, והן כעיר קייט, שבה מסעדות דגים מצויינות ובהן אחת משובחת להפליא ושמה La Marmite Dieppoise. רובע הדייגים הציורי של העיר נקרא לֶה פּוֹלֶט. מן הארמון העירוני, שבו גם מתאכסן המוזיאון המקומי, קיימת תצפית יפה אל העיר ואל הים.

לאורך החוף “ד’אלבטר” של מחוז סן-מריטים, מספר ישובים חינניים אשר תושביהם חיים מיבולו הפורה של הים. הדרך דרום-מערבה חולפת על-פני העיירה Fécamp, המוכרת בזכות המנזר הבנדיקטיני שלה. בהמשך, הכביש מתפתל כנחש, ובסמוך לישוב אֵטְרֶטָה נשקפת פנורמה דרמטית: נחשולי מים נשברים אל קירות הסלע האדירים. באטרטה נולד וגדל הסופר ואמן הסיפור הקצר, גי דה מופסן. בחלקו הדרומי של החוף הנושק לתעלת למאנש, בצמוד למפרץ הסן, שוכנת עיר הנמל לה-הוור. עיקר העניין כאן בנמל ובמרינה. אפשר לבקר גם במוזיאון לאמנויות. 

מן העבר השני של המפרץ זהו כבר מחוז קלוודוס. גשר נורמנדי, יצירה הנדסית מעוררת השתאות, מחבר בין לה-הוור לבין הונפלר, השכנה מן הצד של קלוודוס. הונפלר מהווה את אחד ממוקדי המשיכה המבוקשים ביותר, בנורמנדי כולה – ולא בכדי. השילוב של נמל עתיק עם מבני-אבן כפריים ועם רחובות ציוריים מוקפים בניינים, שמגגות הרעפים שלהם צצות ארובות, והאווירה הפסטורלית של המקום, מעניקים להונפלר את אותו ייחוד שהוביל לכאן תיירים כבר מאז המאה ה-19, וכך גם אמנים רבים אשר הנציחו את יופייה של העיירה בעשרות יצירות.

הלאה, במרחק של כ- 20 ק”מ מהונפלר, נמצאות שתי ערי הנופש: טרוביל הפחות חשובה ודוביל המפורסמת. חופיה החוליים של דוביל יותירו רושם חיוור על מטיילים ישראלים, אבל הטיילת האופנתית “פרומנד דה פלאנש”, הגנים היפים ובתי-הקפה הנעימים, הופכים את השהות כאן לנינוחה ומהנה.

מדרום לרצועת החוף נמצאת “דרך הסיידר” היפהפייה. הדרך משתרעת על-פני כ-40 ק”מ והיא חולפת על-פני נופיה של נפה היסטורית הידועה כ-Pays d’Auge. משקה הסיידר, הקרוי בעברית יפה: שיכר-תפוחים, ביחד עם הברנדי של קלוודוס, מהווים מקור לגאווה עבור אנשי המקום. מי שעתותיו בידיו יוכל לסור גם אל העיר החביבה ליזייה ולעפעף לעבר הבזיליקה של סנט-טרז, המושכת אליה צליינים נוצריים.

העיר הגדולה של קלוודוס היא קון – Caen. וויליאם הכובש, הדוכס המיתולוגי של נורמנדי, הותיר כאן את חותמו, אם כי למעט “מנזר הגברים” מרבית המבנים האחרים נהרסו במהלך מלחמת העולם השניה. בכל-זאת, אם כבר חונים במקום, רצוי שלא לוותר על ביקור בארמון הדוכס ובמוזיאון נורמנדי שנמצא בתחומיו. דרומית לקון משתרע אזור המכונה בחיבה “שוויץ הנורמאנדית“. זהו חבל ארץ דליל מישובים, אך עתיר צמחיה ירוקה ופלגי מים, והוא מתאים לפעילויות ספורט מתונות ולטיולי הליכה או רכיבה על אופניים, בחיק הטבע. החל משנת 2017 קרוי המחוז Cingal-Suisse Normande.

כשנוסעים מקון על כביש N13 מגיעים עד מהרה לבַּאיֶיה, שם  ב”מרכז גיום הכובש” אפשר להתרשם משטיח קיר רקום על אריג גס, עשוי צמר ופשתן. זוהי עבודת-יד אמנותית שנמתחת על-פני עשרות מטרים, ומתארת את סיפור הכיבושים של המלך וויליאם הראשון (הוא גיום הכובש). המלך וויליאם נולד לא הרחק מכאן בטירת פאלז. בכל שנה, בתחילת חודש יולי, נערך בעיר באייה פסטיבל ימי-ביניים המושך אליו רבבות מבקרים. הפסטיבל כולל בין היתר תהלוכה גרנדיוזית ושוק ימי-הביניים שמתקיים למרגלות הקתדרלה המקומית.

חוף אומהה המפורסם, אליו פלשו בנות הברית ב D-Day, צפון-מערבית לבאייה, מכיל בתי-קברות ומצבות לזכר החללים האמריקאים הרבים, שנפלו במהלך הקרבות העזים.

הממשיכים מערבה יעברו למחוז מאנש, הבנוי כחצי-אי המתפרץ אל תוך תעלת לה-מאנש, ובקצהו המרוחק יושבת עיר הנמל שרבור. העיר מזוהה עם הסרט “מטריות שרבור”. עבורנו היא מתקשרת לאותה פרשייה חמקמקה בה “הוצאו” ספינות טילים בהסתר מן המספנות המקומיות, והובלו ארצה למרות האמברגו שהוטל עלינו בסוף שנות ה-60.

בדרך אל האי של סן-מישל מומלץ לעצור לזמן מה בישוב אַוְורַנְשׁ ולבקר בספריה המקומית העתיקה, אליה הוברחו מאות כתבי-יד יקרי ערך,  בימי המהפכה הצרפתית. אוורנש נמצאת 228 ק”מ מערבית לרואן, 60 ק”מ דרומית לסן-לו ו-85 ק”מ צפונית לעיר רן.

האי ממוקם באחד המפרצים בהם גאות ושפל שאין להם כמעט אח ורע בכל יבשת אירופה. את המכונית יש להחנות באחד ממגרשי החניה המוסדרים. משם בהליכה על גבי סוללת הטיט שנוצרה מהסחף. על המנזר, מיצירות הפאר הגותיות, אין צורך להכביר במלים. הוא פשוט מדהים ביופיו. מלבד המנזר, קיימים על האי מספר מבני-דת יפים נוספים, וסמטאות אחדות מרוצפות אבנים. מן המגדל הצפוני, נראית תופעת הגאות, במלוא עוצמתה.

על האי עצמו מספר מלונות ואכסניות, שלמרבה ההפתעה מחיריהם אינם יקרים במיוחד, בהתחשב באטרקטיביות של המקום, אלא שבעונות התיירות, אין כמובן להשיג חדרים פנויים. גם במבואות האי, בכניסה לסוללה, מקומות לינה ראויים, אבל באופן מעשי יהיה נוח יותר ללון באחד הישובים שבטווח נסיעה קצר מכאן, ובעיקר בעיר סן-לו.

גם במחוז אורן, בדרום נורמנדי, כמו בשאר חלקי החבל, נראות פרות שאננות, רועות באחו ומוכנות בכל רגע לתרום את חלקן המכובד למשק החלב והגבינות של צרפת. עיירת ימי-הביניים דומפרון היא בעלת קסם ייחודי ומצדיקה עצירה לשוטטות של מספר שעות, ואף אולי לליל-חניה. בירת המחוז היא אלנסון, בעלת המוניטין העולמי בייצור תחרה. אלנסון השוכנת פחות מ- 200 ק”מ מפאריס מוקפת יערות, והיא היוותה במהלך המלחמה מטרה להפגזות שכתשו אותה. יש בעיר שתי כנסיות מעניינות: נוטר-דם וסן ליאונרד. שתיהן מן המאה ה-15. העיירה קממבר שהעניקה לעם הצרפתי את אחת הגבינות הפופולאריות ביותר, נמצאת בצפון מחוז אורן, בשכנות לאזור Falaise, אשר בקלוודוס.

כדי לסגור מעגל יש להגיע למחוז אר, אשר בירתו היא אוורֶה, היושבת על גדת נהר איטון. זהו האזור הפחות מלהיב של נורמנדי. כדאי בכל-זאת לנסוע אל היישוב ורניי-סיר-אוור ששמר על צביון נורמאנדי מסורתי, עם בתים כפריים ובולי-עץ החוצים את כתליהם.

ולבסוף, במרחק של שעת נסיעה מרואן לכיוון דרום, בישוב קטן בשם ג’יברני – Giverny, שוכן ביתו של הצייר האימפרסיוניסטי קלוד מונה, ובו מוזיאון וגנים לתפארת.