בית אופלטקה
בית אופלטקה – רחוב בצלאל יפה 7, פינת אחד-העם 66.
יוכבד וד”ר רפאל אופלטקה הקימו את ביתם בשנת 1925 בשכונת ‘לב תל-אביב‘, ברחוב אחד-העם, פינת רחוב הרכבת. חודשים ספורים מאוחר יותר נפטר בצלאל יפה, פעיל ציוני ורוכש קרקעות דינמי, ולכבודו שונה שם הרחוב לרחוב בצלאל יפה. שמו של רחוב הרכבת הוענק למקום בו הוא נמצא היום, בסמוך לתחנת הרכבת הישנה ולבית המכס.
ד”ר אופלטקה (1948-1884) היה יליד ירושלים. כבר בגיל 15 הוא יצא ללמוד רפואה בחו”ל, תחילה בפריז ואחר-כך בלבנון. הוא התמחה במיגור מגפות ושימש כקצין רפואה בצבא התורכי. לאחר פעילות מקצועית ענפה בירושלים ובחברון מונה באמצע שנות ה-20 כרופא ראשי ומנהל משרד הבריאות הממשלתי בתל-אביב. בתפקיד זה כיהן כמעט עד יום מותו.
בענייני הבניין התעסקה בעיקר אשתו של רפאל, יוכבד אופלטקה (1951-1893). האדריכל היה א. טינר. אמנם בשנים האחרונות חלקו התחתון של הבניין מוסתר מעיני העוברים והשבים, בעטיה של גדר חיה וצמחיה עבותה, אבל במקורו, ואחר-כך במשך עשרות שנים, ניתן היה ליהנות ממראה מרפסת מקורה על עמודים בפינה העגולה של המבנה, זו המחברת בין החזיתות של רחוב אחד-העם ורחוב בצלאל-יפה. החיבור הזה במעין מגדל מרפסות, הוא מן היפים שנבנו בסגנון האקלקטי בתל-אביב.
משפחת אופלטקה התגוררה באחת הדירות המרווחות בבניין ואילו שאר הדירות הושכרו. גברת גרינבוים, אחת הדיירות בקומה העליונה, נהגה להעביר שיעורים פרטיים בשפות זרות: “מורה מנוסה, מדופלמת, מסורבונה בפאריס. נותנת שיעורים בצרפתית, אנגלית וגרמנית. תנאים נוחים. הצלחה מבוטחה (יולי 1936).” דיירת נוספת שהתגוררה כאן בשנות ה-30 הייתה שרה פרלמן, אשה בודדה, בשנות ה-40 לחייה. בספטמבר 1942 התרחשה טרגדיה ב’בית אופלטקה’ – גברת חיות, בחורה נשואה בת 29, התאבדה בקפיצה מגג המבנה.
ב-7 בפברואר 1948 נפטר ד”ר אופלטקה בביתו. הידיעה פורסמה במרבית עיתוני הארץ. עיתון ‘המשקיף’: “רפאל אופלטקה מוותיקי הרופאים העבריים בארץ-ישראל, מעובדי מחלקת הבריאות הממשלתית במשך כ-30 שנה, ומנהל משרד הבריאות הממשלתי בתל-אביב, מת לאחר מחלה קצרה, בדירתו בתל-אביב, ברחוב בצלאל יפה.” יוכבד אופלטקה נפטרה 3 שנים מאוחר יותר. בהיותם חשוכי ילדים, ירשו את הבית של בני-הזוג, אחיה של יוכבד: שמחה מני, רפאל לוי ורחל עוזיאל. רפאל לוי העביר את חלקו בירושה לד”ר יקיר בכר.
בית אופלטקה בשנת 1966. צלם: בוריס כרמי. אוסף מיתר, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית.
בית אופלטקה בשנת 1966. צלם: בוריס כרמי. אוסף מיתר, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית.
בספטמבר 1957 נשלח מכתב מטעם יקיר וביאנקה בכר:
לכבוד קצין המחוז, צה”ל, תל אביב. הנדון: דוד חי, חייל בצבא הקבע ,חיל השיריון. בתור בעלים ודיירים בבית ברחוב בצלאל יפה 7 הננו מביאים לתשומת לב כבודו את העובדות הבאות: 1. הנ”ל פלש לתוך חלק מן המקלט הנמצא בבית מזה כמה שנים ומחזיק אותו סגור על מנעול. הוא מופיע לעיתים רחוקות לבדו, או בחברת מישהו, לזמן מועט. בזמן האחרון הוא סיפר כי הוא סמל בצבא הקבע, בחיל השיריון, והופיע גם בבגדי שרד של הצבא. 2. היות שזהו המקלט היחידי של הבית שבו נמצאים עשרות עובדים במשרדי התכנון ומשרדי הבנייה של קיבוצי השומר הצעיר, והיות ובזמן האחרון בדקו המוסדות של ההתגוננות האזרחית את שאלת המקלטים, הבאנו את העניין לפני המשטרה ולפני הג”א ועיריית תל-אביב.
היורשים השכירו חלקים ניכרים מן הבניין לתנועת ‘השומר הצעיר’ בדמי מפתח, ולמעשה נודע ‘בית אופלטקה’ במחצית השניה של המאה ה-20 כמקום מושבה של הנהגת התנועה. בחודש יולי 1958 שולחת המחלקה הטכנית של קיבוצי השומר הצעיר מכתב לבעלי הבית, ממנו ניתן ללמוד על מצבו הרעוע של המבנה באותה תקופה: “לקראת עונת הגשמים הבאה, עלינו להעיר שוב את תשומת לבכם לעובדה כי חלקי מרפסת וחלקי כרכוב ומעקה שונים, וכן חלקי מבנה אחרים, נמצאים במצב של התפוררות מתקדמת. אם לא יעשה הטיפול ההכרחי בהקדם, עלולים לקרות אסונות על-ידי-זה שחלקים נופלים כאלו, יפגעו בעוברים ושבים.”
על דור היורשים שבא בעקבות אחיה של יוכבד אופלטקה, נמנה גם פרופ’ משה מני – בנם של ישראל ושמחה מני והאחיין של יוכבד – שהיה רופא אורולוג וכיהן בין היתר, כנשיא אוניברסיטת תל-אביב. באוקטובר 2015 פורסם בעיתון ‘כלכליסט’: “המיליארדר הקנדי ג’רי שוורץ רכש שני בניינים לשימור בת”א ב-100 מיליון שקל. המבנים ברחוב רוטשילד 55 וברחוב בצלאל יפה 7 נרכשו מידי יורשים ובהם משפחתו של פרופ’ משה מני לשעבר סגן יו”ר טבע; מלבד שני המבנים הללו מחזיק שוורץ בעוד שני בניינים בשדרות רוטשילד.”
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
