בית שפיר
בית שפיר – רחוב עמרם גאון 5, פינת קרית ספר 2.
ישראל-אשר שפיר ושותפו יוסף קליין היו שניים מסוחרי הקרקעות הפעילים בתל-אביב של שנות ה-20 וה-30. לימים, הכתירו עצמם כ”גואלי אדמות”, אם כי מטרתם המרכזית הייתה רכישת אדמות מבעליהן הערבים במחירים זולים, ומכירתן במחירים יקרים למתיישבים היהודים. לשותפים שפיר וקליין אף הודבקה לא אחת תווית של “ספסרים” על-ידי אנשי תנועות הפועלים שביקשו להקים בארץ חברה חדשה וצודקת, נטולת קפיטליסטים.
את האדמה שנמצאת מזרחית לרחוב יהודה-הלוי, בסמוך למושבה שרונה, רכשו בתחילת שנות ה-20 מבני כת הטמפלרים. למעט ‘בית מחלקת המדידות’ של הבריטים, האזור כולו היה מכוסה עדיין בפרדסים ובשדות שוממים. מעט מזרחית למגרש שעליו נבנה בשנת 1933 ‘בית שפיר’ השתרע בית הקברות הגרמני ולידו בית עלמין זעיר של חיילים הודים, אשר נלחמו במסגרת צבא הוד מלכותו תחת פיקודו של הגנרל אלנבי.
ברכה וישראל שפיר גרו עם בנם צבי-אריה ברחוב המשביר 12 ואחר-כך ב’בית פודלישוק את קודרנסקי‘ ברחוב יהודה הלוי 8. ישראל החזיק משרד לנכסי דלא ניידי בשדרות רוטשילד 15 (ע”י ברקליס בנק). מתוך המגרשים שקנו ביחד, הוא וקליין, בחר לעצמו את מגרש מספר 20. ביוני 1933 מודפסת הצהרה של יוסף קליין: “בזה הנני מצהיר שמכרתי את מגרש מספר 20 מאדמת שפיר קליין, ליד מחלקת המדידות, לשותפי מר ישראל אשר-שפיר ומעתה המגרש שייך רק למר שפיר.”
המהנדס ישראל מיכאלי הוא זה שהופקד על תכנון בניין בן שתי קומות בסגנון הבינלאומי. המבנה כבר היה כמעט מוכן לאיכלוס בפברואר 1934, אבל עוד בטרם הסתיימו העבודות ,שפיר מבקש וגם מקבל רישיון להוספת קומה ג’ לבניין. יחסיו של סוחר הקרקעות ושל אנשי העירייה לא המשיכו להתנהל ברוח טובה. ב-3 בינואר 1939 נרשם במזכר פנימי של עיריית תל-אביב, המופנה למהנדס העירוני מר שיפמן: “מנהל מחלקת המיסים מר פרנקל הפנה את תשומת ליבו של ראש העירייה לעובדה שמר שפיר אשר מסרב לשלם את חוב המיסים הגדול המגיע ממנו, עומד לקבל מאת המחלקה הטכנית רישיון לסידור שינויים בבניין ביתו. ראש העירייה מבקש מכבודו לתת את ההוראות הדרושות לבל יימסר הרישיון הזה לבעליו, בטרם תקבלו הודעה מאת מנהל מחלקת המיסים שעניין החוב סודר באופן מתאים, כפי תביעת עירייה.”
בשנת 1945 הבית נרכש על-ידי יעקב ומלכה פלדמן. בשנת 1979 בנם אמנון פלדמן הופך להיות הבעלים של ‘בית שפיר’. הבניין יושב על חלקה בגודל 466 מ”ר והוא משקיף על ‘פארק קרית ספר’ – אחד הגנים הנעימים שהוקמו בשנים האחרונות בתל-אביב. ב-31 ביולי 2017 כתבה העיתונאית נעמה ריבה בעיתון ‘הארץ’: “מעצב הסביבה רם איזנברג זכה בפרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף מטעם עיריית תל אביב על תכנון גן קרית ספר ובמענק בסך 18 אלף שקלים. הגן משתרע על פני 15 דונם וממוקם בין הרחובות סעדיה גאון, יהודה הלוי ועמרם גאון בתל אביב, ואיזנברג תיכנן אותו לאחר מאבק תושבים, שהתנגדו לתוכנית להקמת מגדלים במקום שקידם מנהל מקרקעי ישראל.”
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
