מלון ירדן

מלון ירדן – רחוב בן-יהודה 130, פינת בן-גוריון 27.

כבר מראשית ימיה היו בתל-אביב בתי-מלון. חלקם תיפקדו כפנסיונים משפחתיים, חלקם, כמו מלון אלקונין ברחוב לילינבלום, היו מיועדים בעיקר לאורחים רמי מעלה ולתיירים עשירים, והיו כמובן גם המלונות המוכרים: ‘מלון נורדוי‘, ‘מלון גינוסר‘ ו’מלון פלטין‘. אלו גם אלו פעלו על-פי סגנון מיושן ולא תמיד התאימו לקהל הרחב. למעשה, למעט מלון ‘סן רמו’ ששכן ליד חוף הים, לא היו בתל-אביב של תחילת שנות ה-30 מלונות מודרניים ומאובזרים, שיכלו לארח את התיירים – רובם ככולם יהודים ששקלו אפשרות לעלות לארץ ישראל – במחיר הגון. כך נולד הצורך בבניית מלונות חדשים ליד חוף הים, מחוץ לאזור הוותיק של ‘תל-אביב הקטנה’. 

גם בעליו של מלון ירדן, אשר שכן בשדרות רוטשילד עד אז, החליטו בשנת 1935 להעביר אותו לצפון העיר, במקום ממנו ניתן לראות את הים, צמוד לצומת המרכזי של רחוב בן-יהודה ושדרות קק”ל (היום שדרות בן-גוריון, על-שם השכן דוד בן-גוריון, שהתגורר מערבית לצומת, במרחק של 50 מטר בלבד). האזור הנרחב נקרא באותם ימים ‘שכונת העם’, ואילו המתחם המצומצם יותר בו ממוקם מלון ירדן, כונה ‘שכונת הפועלים’. רכישת שני המגרשים, שעליהם ניצב המבנה, עלתה לקונים 1,100 לא”י.

האדריכלים אריה אלחנני ויעקב ירוסט הופקדו על התכניות. זאת הייתה תקופת השיא של הסגנון הבינלאומי הקלאסי בתל-אביב. רבים מחשיבים את מלון ירדן כאחד המייצגים האותנטיים ביותר של ‘העיר הלבנה’. אלחנני וירוסט תיכננו שני אגפים, האחד פונה מערבה כדי שהאורחים יוכלו ליהנות מהבריזה, והשני פונה דרומה כדי שחדרי המלון יוצפו אור במהלך שעות היום. הרחבה הקטנה, שממנה נכנסים היום לחנות ‘טיב טעם’, נמוכה במעט מגובה המדרכות והירידה אליה במדרגות, הופכת אותה לחלק אינטגרלי מהבניין.

לאחר פתיחתו של המלון, זה היה נוסח המודעה שפורסמה מפעם לפעם בעיתונות: “מלון ירדן, המלון המודרני ביותר בסביבת הים, מים חמים, טלפון ומקלחת בכל חדר, מעלית והסקה מרכזית. חדרים מ-200 מא”י ליום.” 

בשנת 1978 הוסב ייעודו של המקום מבית מלון, לסניף בנק לאומי. באותה הזדמנות כיסו את הבניין במעין קונסטרוקציה מכוערת ומוזרה, אולי כדי שהעוברים והשבים יבינו כי מדובר בבנק. למרבה השמחה, בעבודות השחזור והשימור השיבו את חזותו המקורית של הבניין לקדמותה.

הצילום משנת 1965 – מתוך תיק תיעוד בארכיון העירייה.

 
ניתן לשתף את המאמר