בֵּית גּוֹלְדְּבֵּרְג
בית גולדברג – רחוב פינסקר 7.
כאשר בשנת 1933 חיה ואברהם גולדברג הקימו את הבית בשכונת ‘נחלת יצחק’ המקורית (לא זו הנמצאת כיום במזרח העיר), היה בנם נחמיה, נער בן 12. נחמיה גולדברג למד ב’גימנסיה גאולה‘, מרחק 400 מטר בלבד מ’בית גולדברג’. בגימנסיה התבלט באהבתו לספורט, ובעיקר לכדורגל. נחמיה היה ילד צנום וממושקף והוא בחר לבטא את תשוקתו בסיקור עיתונאי. כבר אז, בהיותו תלמיד בגימנסיה, העביר כתבות לעיתון ‘הבוקר’. כעיתונאי, הוא נתבקש לעברת את שם משפחתו. נחמיה בחר בשם פשוט וקרא לעצמו על שם אביו: נחמיה בן אברהם.
לימים, הפך נחמיה בן אברהם לשדר הספורט הנערץ, שהצליח בקולו הייחודי ובתיאוריו הנפלאים לרגש את חובבי הספורט בארץ. מבין שידוריו ההיסטוריים זכור תיאור השער של סטלמך במשחק נגד נבחרת ברה”מ, וכן תיאור השער שהעלה את נבחרת ישראל למונדיאל 1970: “שפיגל מכדרר, מטעה את רתפורד (נבחרת אוסטרליה), מעביר את הכדור למרכז, ושפיגלר עולה לקו חופשי, בעיטה… ושער!! שער של שפיגלר!! רבותיי הוא עשה את זה. תותח בפנים וְ 0:1 לטובת ישראל!”
בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב פינסקר, בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית גולדברג.
בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב פינסקר, בתל-אביב. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית גולדברג.
בינואר 1933 קיבל האדריכל שלמה גפשטיין רישיון לבנות בניין ברחוב פינסקר 7, בשמו של אברהם גולדברג, על מגרש שנרכש מאדם בשם בן-ציון פסטג, בסכום של 500 לא”י. הרישיון ניתן לבניין בן שתי קומות, כשבכל קומה אישור לבנות שישה חדרים, שתי מרפסות, שני מטבחים, אמבטיה אחת ושני בתי-כסא. כלומר, בכל קומה תוכננו שתי דירות, כשרק באחת מהן חדר אמבטיה. כעבור 6 שנים נוספה לבניין קומה שלישית.
הסביבה בה ניצב הבית נועדה בעיקרה למגורים, ואכן ‘בית גולדברג’ שימש מעון למשפחות ברוב שנותיו, למעט דירות בהן גרו בעלי מקצועות חופשיים אשר השתמשו, כמקובל באותן שנים, באחד מחדרי הדירה כמשרד או כקליניקה. באחת הדירות השתמשו הדיירים כבמעין חדר תצוגה לרהיטים משומשים. מלבד משפחת גולדברג התגוררו כאן משפחות וילנסקי, פרוינדליך ודהרנס. יוליוס דהרנס שהתפרנס ממכירת מכשירים רפואיים התלונן בשנת 1955 על-כך שהמגמה הופרה והוכנס בית מלאכה לבניין:
בבית שאני גר בו, ברחוב פינסקר 7, נפתח בקומה א’ של הבית, מצד שמאל, בית חרושת העובד עם מנועים כבדים. המנועים מרעידים את קירות דירתי. המדובר בבית מגורים שבו אי-אפשר להרשות לפי דעתי מפעלים העובדים במנועים, כי דבר זה מסכן את חיי הדיירים.
למרות התלונה, העירייה מאשרת את פעילות בית-המלאכה.
שנה מאוחר יותר, כשחלק מהדיירים מעדיפים לעבור לדירות הנמצאות באזורים צפוניים יותר בעיר, מושכרת אחת הדירות לחברת תרופות בשם ‘ניאופרם’ שמשתמשת במקום כמחסן. הטיפול בדיירים ובבתי העסק בבניין עובר לידיה של תמרה, אשתו של נחמיה בן-אברהם. בשנות ה-60 התמקמה כאן סוכנות למכירת ספרי לימוד בשם ‘מגילות’, וכעבור שלוש שנים נשכרו בבניין משרדים עבור חברת הבניה ‘גזית ושחם’.
בשנות ה-70 הקימה ח”כ שולמית אלוני את תנועת רצ – התנועה לזכויות האזרח ולשלום. משרדי התנועה עברו בשנות ה-80 ל’בית גולדברג’: “נמשך מפקד החברים בכל סניפי התנועה. אם ברצונך להתפקד שלח את הספח הרצוף למשרדי תנועת רצ, רחוב פינסקר 7 ת”א.” (מארס 1985).
המבנה שומר בשנים 2020-2015 ועליו נוספו שתי קומות חדשות (בסגנון הבניה הבינלאומי) על-ידי אדריכל הפרויקט אלישע רובין ואדריכל השימור איל זיו.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
