בית רישה רוזן

בית רישה רוזן – רחוב בלפור 40, פינת אחד-העם 86.

פנחס ביז’ונסקי שהיה אדריכל פעיל בשנות ה-30, בנה לעצמו ולאשתו חנה בית בן שתי קומות, ששימש לו גם כמשרד. הבית שנבנה במקור בשנת 1931, ממוקם על אדמת סבח זריפה, בפינת הרחובות בלפור ואחד-העם. הוא יהווה בהמשך שלד לבניין שיצמח לגובה. ביז’ונסקי עצמו עבר בשנת 1936 לגור בבית אחר שבנה ברחוב עין-ורד 4, מרחק 300 מטר בלבד מהבית בבלפור 40.

בעקבות המעבר של הזוג ביז’ונסקי לכתובתם החדשה, רכשו את הבית בבלפור 40, בני המשפחות גורט וברוטברט. אלו הוסיפו ראשית חכמה, חדר הסקה במרתף. כבר בשנת 1935 הוצע באחת הדירות חדר להשכרה: “חדר יפה ומרוהט עם כניסה מיוחדת ואפשרות לקבלת אורחים גם בחדר ההמתנה של הדירה. בבית נאה, בלפור 40. להשכיר רק ליחיד. למעונינים, היכולת גם להתקין טלפון (סניף מטלפון קיים).” את החדר שכר לבסוף מורה לצרפתית שהעניק שיעורים פרטיים בדירתו הקטנה.

בסרטון זה נראים שלושה בתים היסטוריים, ברחוב אחד-העם בתל-אביב: בית רבניצקי, בית רישה רוזן ובית גוטר.

בסרטון זה נראים שלושה בתים היסטוריים, ברחוב אחד-העם בתל-אביב: בית רבניצקי, בית רישה רוזן ובית גוטר.

בסוף שנות ה-30 הבית עובר לרשותן של הגברות חיה ברייר ורישה רוזן. לא ברור מדוע עיריית תל-אביב החליטה להעניק לבית דווקא את שמה של רישה רוזן. על המסמכים הנוגעים לטיפול בבניין חתומים במשך עשרות השנים הבאות אליעזר רוזן, פסח רוזן, וגם יצחק רוזן. חיה ברייר שטיפלה בעצמה בחלקה בבניין, מינתה בשנת 1981 עורך-דין מטעמה כדי שיגבה את דמי השכירות מהדיירים וכדי שיחתום איתם על החוזים.

במארס 1947 ביצעו אנשי האצ”ל סידרה של מתקפות, שהיו אמורות לפגוע במוסדות המשטר הבריטי, אך פגעו בחלק מהמקרים גם באזרחים יהודים. ב-8 במארס הונחו פצצות מילס בסמוך למחנה המשטרה בשרונה, ומיד אחר-כך נורו פצצות מרגמה לכיוון ‘בית הדר‘ ולמרכז הבולשת בדרך יפו. מן הירי נהרגו שלושה תושבי תל-אביב ואחרים נפצעו. בין היתר, נפגע גם ‘בית רישה רוזן’. למחרת פורסם בעיתון ‘על המשמר’: 

ברחוב בלפור 40 נקלעה רקטה לחדרו של דוד חיים, שעל הגג, וגרמה לדליקה. נשרף כל הרכוש הדל של בעל החדר, פליט שבא זה לא כבר לארץ.” ישראל רוקח, ראש העיר, אמר בישיבת המועצה באותו שבוע: “אין לי שם אחר להתקפה הארורה הזו, לאנשים חסרי שכל וחסרי אחריות אלה, אלא מעשה נפשע של אנשים נבזיים. זו הייתה פעולה של קבוצה פורשת מהכלל ומאחריות הכלל, קבוצה שאין לה מנדט הציבור, המתיימרת להיות מצילת המולדת.

עד קום המדינה שימש הבית בעיקר למגורים. בשנות ה-50 כשהאוכלוסיה המבוססת יותר נדדה לשכונות הצפוניות, נפתחו כאן בתי עסק. בשנת 1953 ניתן היה למצוא בקומת הקרקע את חברת ‘חשמל-נוע’ – ייצור ותיקון מנועי חשמל מכל הסוגים. במקביל החל לפעול בקומה ג’ משרד רואי החשבון ‘מונד פורת ושות’. עם הזמן נפתחו כאן לשכות של עורכי-דין, ובהם בלט עורך-דין יגאל סלונים. בשנות ה-80 התמקמה בבניין עמותה בשם ‘המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי’.

בשנת 2013 המבנה שוקם ושומר עלי-ידי משרד אלישע רובין אדריכלים בע”מ, והגברת חנה ניומן. בנוסף לעבודות השימור נוספו למבנה שלוש קומות.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.

בית רישה רוזן בשנת 1931. צלם לא ידוע, מתוך ארכיון עיריית תל-אביב.

ניתן לשתף את המאמר