בית משה בן-סעדיה
בית משה בן סעדיה – רחוב בית-יוסף 2, פינת רבי מאיר 15.
כמו השכונה היהודית ‘נוה צדק’ וכמו ‘שרונה’ הטמפלרית, גם שכונת ‘כרם התימנים‘ קמה עוד לפני שתל-אביב נוסדה. את שמה קיבלה השכונה, שבה התגוררו בעיקר עולים מתימן, רק בסוף שנות ה-20, מעט לאחר שסופחה לעיר, אבל תושביה התגוררו בה כבר בתחילת המאה ה-20. כיום, הורחבו גבולות ‘כרם התימנים’ עד רחוב דניאל שליד מסוף הכרמלית, אולם בשנת 1925 כשמשה בן סעדיה עאקל בנה את ביתו ברחוב רבי מאיר, היה זה הבית הקרוב ביותר לשכונת הפחונים היפואית ‘חארת-א-טאנק’. ההיסטוריון זאב וילנאי כותב בשנת 1941: “רחוב נג’ארה מוביל לרחוב רבי מאיר, בו עובר הגבול בין עירית תל-אביב ועירית יפו.”
האדון משה עאקל רכש את המגרש בשנת 1924 מיוסף שלוש, בתיווכו של הבנקאי אליעזר זיגפריד הופיין. משה, כמנהג אותם ימים ב’כרם התימנים’, העדיף להשתמש בשמו של אביו סעדיה כדי לחתום על המסמכים. וכך הוא מופיע בדרך-כלל כמשה בן סעדיה, ולא כמשה עאקל, ואילו אשתו רשומה כמרים בת שלום, ולא כמרים עאקל. ברישיון הבניה שנתקבל, נרשם שיש היתר לבנות בית בן שתי קומות, הכולל שלושה חדרים, שני מטבחים, אמבטיה ובית-כסא, ומדרגות סגורות בכל קומה, אלא שבפועל נבנה חדר אחד נוסף ללא אישור.
פקח עירוני מדווח על בניה לא חוקית ומשה בן סעדיה אשר מתבקש להרוס את החדר הנוסף, שולח לעירייה מכתב באוגוסט 1935: “לכבוד אדון רוקח. אדון נכבד, לפני שבועיים שלחו לי ממשרד ההוצאה לפועל שעליי להרוס את החדר. בזמן האחרון יש ילד אחד חולה ממשפחתנו והרופאים ציוו שנחוץ לו מקום שיש בו אוויר בפני עצמו. את זה עשיתי לפי פקודת הליגה של המלחמה בשחפת. רק מפני היעדרו כי נשלח לירושלים על-ידי הליגה, הייתה שם צעירה אחת שגרה באופן זמני. הנני פונה לכבודו בבקשה לשלוח בקרה על המקום ותיווכחו על זה. איני עובר על החוקים ואחרי שתהיה בקרה על המקום אקווה שתצדיקו אותי ותעבירו מעליי את הגזירה של הריסה. בכבוד רב. משה בן סעדיה.” פקח נוסף נשלח לבניין ומאשר את דבריו של בעל הבית: “ביקרתי בבניין הנ”ל ומצאתי שמה שכתוב במכתב אמיתי. הייתי מייעץ לא להרוס את החדר על הגג.”
משה בן סעדיה התפרנס מהשכרת חדרים ובנוסף הוא ניהל חנות מכולת בחזית הפונה לרחוב רבי מאיר. אחד הדיירים מפרסם מודעה בעיתון ‘דבר’, ב-25 באוקטובר 1935: “מומחה לתעשיית סוכריות ‘דרזיי’, שוקולד וכל מיני ממתקים, בעל המצאות רבות במקצועו עם ניסיון רב שנים בגרמניה. מחפש עבודה! מקבל גם תפקיד של מדריך לבית חרושת חדש של מיני מתיקה לפי השיטות החדשות ביותר. לויפלד, תל אביב, רחוב בית יוסף 2.” דייר אחר היה מעורב באירוע לא נעים. עיתון ‘הארץ’, 24 ביוני 1946: “אפרים שרעבי בן 30, גר ברחוב בית יוסף 2, נפל בליל שלשום בשעה 1:30 אחר חצות מגג ביתו לאחר שהשתתף עם חברים ב”שתיה”. הוא נחבל קשה בגופו והועבר לבית החולים העירוני.”
בפברואר 1961 ידע הבית טרגדיה: “אפרים שמוע, בן 19, מת אתמול ממכת חשמל. האסון אירע בשעות הצהריים בעת שהצעיר, שהוא חשמלאי, עסק בתיקון מערכת החשמל על גג הבית, ברחוב רבי מאיר 15, בתל-אביב. למקום התאונה הוזמן אמבולנס, אולם הצעיר נפטר בטרם הובא לבית החולים.”
בתחילת שנות ה-80 מצבו של הבית היה כל-כך גרוע שנתקבל צו פינוי לדיירים והוראה להרוס את הקומה העליונה. באותן שנים פעלה במקום מתפרה והמבנה כבר היה ברשותו של אדם בשם משה חנה. לאחר התערבות של חברת ‘עזרה וביצרון’ עבר הבית שיפוץ ונמכר לבעלים הנוכחי.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
