בֵּית מֵנְדְל פְרֶנְקֶל
בית מנדל פרנקל – רחוב לוינסקי 61, פינת העליה 13.
נכתב בעזרתו האדיבה ולפי עדותו של פרופסור דוד-אריה פרנקל, נכדו של מנדל פרנקל.
באמצע שנות ה-20, לאחר סיום בנייתו, היה ‘בית מנדל פרנקל’ אחד הבתים על גבולה המערבי של שכונת צ’לנוב. מעבר לכביש, בצד השני של רחוב העליה, במקום בו עומדים ‘בית וילבלונד‘ ו’בית סנדר כהן‘ (העליה 16 ו-18) החלה שכונת ‘מרכז מסחרי‘. כיום, הבית מסמן את הקצה המערבי של שכונת ‘נווה-שאנן‘. מן העבר השני של הצומת משתרעת ‘שכונת פלורנטין‘.
כשדבורה-לאה לבית גרודזנסקי ונח-מנדל פרנקל עלו ארצה מקובנה, בשנת 1924, הם כבר היו הורים לשבעה ילדים בוגרים. היא הייתה באותה עת בת 53 והוא היה בן 62. רעיון העליה צץ שנים אחדות קודם לכן, אבל לקח זמן עד שהושגו כל האישורים הנדרשים. דבורה-לאה ביקשה אמנם להגר לדרום-אפריקה ולחבור לאחיה שכבר התבססו שם, אבל מנדל פרנקל התעקש: “יהודי עולה ליהודה” נהג לומר, ואף ערך נסיעה מקדימה ארצה כבר בשנת 1923 כדי לבחון את אפשרויות המגורים בעיר.
הבת הבכורה, רעיה יטקונסקי, שהייתה כבר אשה נשואה, החליטה להישאר בליטא עם בני משפחתה, וכך עשה גם אח נוסף, אליעזר-לזר פרנקל, שבחר להמשיך לחיות בקובנה. אחות אחרת, סופיה, שדווקא עלתה עם בני משפחת פרנקל לארץ ישראל, שבה גם היא כעבור מספר שנים לחיות בליטא, אם כי בתה – נכדתם של מנדל ושל דבורה-לאה – נשארה בארץ. שלושת האחים שנותרו בליטא ובני משפחותיהם נרצחו בתקופת השואה. רק יוסף יטקונסקי, בעלה של רעיה, הצליח להימלט ממחנה דכאו כשהוא נושא את אחד מבניו על ידיו. הילד נהרג באופן טרגי בזרועותיו של האב. יוסף מוכה הצער עלה ארצה לבדו. לא היה עוד בכוחותיו להקים משפחה נוספת. בני משפחת פרנקל שהיו קרוביו היחידים, אימצו אותו אל חיקם.
בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב העליה, בתל-אביב, ובהם גם בית מנדל פרנקל.
בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב העליה, בתל-אביב, ובהם גם בית מנדל פרנקל.
שלושה עלו ארצה עם הוריהם: ניוטה, דב וזלדה הצעירה, שהייתה בסך הכל בת 15 כשהמשפחה התיישבה בתל-אביב. אח רביעי, צבי פרנקל, הגיע לבדו ביולי 1925, לאחר שסיים את חוק לימודיו בגימנסיה. זמן קצר לאחר ההגעה רכש מנדל פרנקל את המגרש עליו ייבנה הבית. אין תיעוד לגבי זהותו של המהנדס שהיה אחראי להקמת הבית וגם תאריך האכלוס אינו ודאי, אבל ניתן לשער כי היה זה בין השנים 1925 עד 1927. כך או כך, למהנדס הייתה כאן חשיבות משנית מכיוון שמנדל פרנקל בחר לבנות בית שהיה העתק לבית המשפחה בקובנה.
לבית היו שתי קומות. למרות שהכניסה אליו הייתה מרחוב לוינסקי, מנדל פרנקל שאהב את המספר 13, העדיף להשתמש בכתובת: רחוב העליה 13. בקומה אשר במפלס הרחוב גרו מנדל ודבורה-לאה בדירה שמשמאל לחדר המדרגות, ואילו מימין לחדר המדרגות שכנה המעבדה של מנדל שהיה בהכשרתו כימאי. במעבדה זו רקח את התכשיר ‘אנלפטיקון’, אלא שלצורך השיווק וקידום המכירות רשם כי ממציא התרופה הוא פרופסור פרנקלין מניו-יורק. לפי הפרסומות היה התכשיר בעל סגולות ייחודיות:
השיבו לשערותיכם צבע העלומים הטבעי שלהן ומנעו בעד נשירת שיערותיכם. אין זה צבע כי אם תרופה מצמיחה שאינה מזיקה, כפי עדות המומחים.
רק באמצע שנות ה-40 כשאחד ממרכיבי ה’אנלפטיקון’ נאסר לשימוש, חדלו למכור אותו.
עוד בקומת הקרקע, צמוד למעבדה, הושכר שטח לאדם בשם שניאורסון שהחזיק במקום בית מלאכה מכני. בקומה העליונה גרו שלושת האחים שנשארו בבית. לכל אחד מהם הייתה דירה קטנה שאליה הוביל גרם מדרגות נפרד, דבר שאיפשר להם ניהול חיים עצמאיים ודיסקרטיים. אחות נוספת, ניוטה, התחתנה עם אלכסנדר חיסין, בנם של הבילויים פאני וד”ר חיים חיסין, מהאבות המייסדים של העיר תל-אביב. ניוטה עברה לגור עם המהנדס חיסין בדירתם, בשדרות רוטשילד 14.
דב פרנקל (1972-1904) היה הבוגר בין שלושת בני פרנקל שנשארו בבית. הוא היה בוהמיין שבילה חלק מזמנו בבתי-קפה ונודע כמשורר וכמלחין, אשר הלחין בין היתר את המנון בית”ר “מגב רקבון ועפר, בדם וביזע…” פרנקל שעיברת את שמו לרונאל, היה בית”רי מסור ומתומכיו הגדולים של ז’בוטינסקי. ב-18 במאי 1934, כשהארץ געשה בעקבות רצח ארלוזורוב, התפרסמה מודעה בשבועון הרוויזיוניסטי ‘חזית העם’ עליה היה חתום גם דב פרנקל: “לאבא אחימאיר, בתקוות הניצחון הגמור. לאמת ושחרור חברינו סטבסקי ורוזנבלט.” בשנת 2019 יצא לאור ספרו של גרשון סתיו (הוצאת מכון ז’בוטינסקי) “גאיון ונדיב ואכזר: דב פרנקל-רונאל, המשורר והמלחין שהטביע חותמו בשירת בית”ר.”
בדירה השניה גר צבי פרנקל (1963-1906). במקרה שלו, קיומו של גרם המדרגות הפרטי הפך לעניין גורלי. בשנת 1933 עמד צבי לשאת לאשה את אסתר לבית ברזובסקי. אסתר הגיעה ארצה למשחקי המכביה, במסווה של ספורטאית. היא קיבלה אשרה לשהות זמנית בת שלושה חודשים בלבד. כמו רבים אחרים, גם היא נשארה בארץ לאחר שתוקף האשרה פג. כשפורסמה בעיתונות, כמקובל, הודעה בדבר הנישואין הצפויים, ניתן לבריטים שעקבו אחר עולים בלתי לגאליים, קצה חוט כדי ללכוד את אסתר. ואז, בבא השוטרים לעצור אותה בדירתה ברחוב מזא”ה, יומיים לפני מועד החתונה, היא הצליחה לברוח לרחוב ולרוץ לכיוון ‘בית מנדל פרנקל’. שוטרים בריטים המתינו בכניסה מצד רחוב העליה אבל אסתר התחמקה לחצר ונכנסה לבית דרך גרם המדרגות הנסתר. עוד באותו ערב, בבהילות יוצאת דופן, חיתנו את צבי ואת אסתר, ובכך הפכו אותה לאשת תושב פלשתינה-א”י, שלא ניתן עוד לגרשה מהארץ.
בדירה השלישית גרה זלדה פרנקל. כוונתו של מנדל פרנקל הייתה לבנות קומה נוספת על השתיים הקיימות, כדי לשכן בבניין את בני שבט פרנקל, לקראת לידתם הצפויה של נכדיו, אלא שלא הועילו הבקשות. הרישיון המיוחל מהעירייה לא התקבל. ברוב תסכולו, החליט מנדל פרנקל למכור את הבית ברחוב העליה 13 ולבנות בית חדש ברחוב מרכז בעלי מלאכה. דבורה-לאה פרנקל נפטרה בשנת 1939. מנדל האריך ימים. הוא עוד הספיק להתחתן בשנית עם גברת שהתגלתה כמתחתנת סדרתית עם אלמנים מבוגרים – לפי השמועה, הייתה זאת הפעם החמישית בה אותה גברת באה בברית הנישואין. מנדל פרנקל נפטר בשנת 1945, בגיל 82. הוא נקבר בבית העלמין בנחלת יצחק.
הבית נמכר כאמור, בשנת 1934:
אני החתום מטה אלברט עובדיה קניתי את הבית הנמצא בפנת רחוב העליה ולוינסקי בשכונת צ’לנוב וחושב להקים קומה ג.
שוב, התכנית להוספת קומה לא מאושרת, וכפי שהיה נהוג באותן שנים בהן קניית ומכירת מגרשים ובתים התבצעה בתדירות גבוהה, גם מר עובדיה משתחרר מהנכס ומוכר אותו לאסתר ואברהם ארגז ולשותף שלהם נסים ברהום. באמצע שנות ה-30 מבקש מר ברנט בנדיקט לפתוח חנות לצבעים בקומת המסחר. הוא מקבל מכתב ממשרד הבריאות המחוזי:
הנדון: פתיחת מצבעה ברחוב לוינסקי 61. אכיר תודה לכבודו אם יואיל לסור למשרד זה בכדי לקבל את כל האינפורמציה הדרושה. ד”ר אופלטקה.
בשנת 1943 ניתן היה למצוא ב’בית מנדל פרנקל’ גם חנות לרהיטים מתקפלים בשם ‘עונג’ השייכת לשמעון שורצובסקי. לקראת סוף מלחמת העולם מגיעה בקשה של קרובי משפחה של אסתר ארגז לוועדת בניין ערים:
אני החתום מטה בן ציון אסיאו, הנני יליד סלוניקי והייתי שם בשעת הכיבוש הנאצי והגירוש לפולין. הגעתי לארץ יחד עם אשתי בינואר השנה לאחר שנמלטתי מציפורני הנאצים בראשונה לאתונה ואחר כך לתורכיה ואחרי טלטולי דרך רבים וסכנות מרובות עליתי לארץ על פי סרטיפיקט. מפני סיבות בריאות אינני מוכשר לכל עבודה גופנית וזה כמה חודשים שאני מתחבט בשאלת פרנסתי ומחפש דרכים כדי שלא ליפול למעמסה על הציבור. אחרי עמל והשתדלות מרובים עלה בידי לבוא לידי הסכם עם בעלי הבית ברחוב העליה מספר 13 על הקמת קיוסק. ההסכמה נתקבלה בייחוד אודות לקרבת המשפחה שלי עם בעלי הבית. אם הרישיון יינתן לי יש בדעתי למכור בקיוסק סיגריות, גזוז, שוקולדה וכו’. ידיעות על אודותיי תוכלו לקבל מחוגי עולי יוון. אני מקווה שתמלאו בקשתי ותתנו לי האפשרות להסתדר בארצנו אחרי סבל ומאורעות כה רבים שראינו אני ואשתי.
הרישיון המיוחל מתקבל כעבור חודשיים.
ב-1947 לאחר שהצליח במכירות, בנצי אסיאו משדרג את פעילותו ופותח בית קפה בחצר הבניין. את רישיון הקיוסק הוא מעביר לאדם בשם אברהם מזרחי, אשר יפעיל את המקום שנים ארוכות. מזרחי שהיה בעצמו בעל בית אבל הסתבך בחובות ונאלץ למכור את כל רכושו, עבד כסדרן בבית הקולנוע ‘מוגרבי’ אך הסתכסך עם ההנהלה והגיע למצב בו נאלץ לקבל סיוע מהמחלקה הסוציאלית כדי שיוכל לפרנס את ארבעת ילדיו. בהמשך, יחסיו עם אסתר ארגז יתדרדרו עד לכדי עימותים.
בשנות ה-70 הבית כבר מצוי בבעלות הדור השני, דוד ברהום ויצחק ארז (ארגז). בקומת המסחר שוכן באותן שנים בית מלאכה למוצרי עור ופלסטיק. החל משנות ה-80 כשאופי השכונה משתנה, מתנקזים למקום צעירים שבאים לשחק במכונות משחק חשמליות ומאוחר יותר נפתחת כאן חנות בשם ‘וידאו 13’ שמוכרת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה. בתחילת שנות ה-90 מוכרז המבנה כמסוכן לציבור. לאחר שנים בהן ‘בית מנדל פרנקל’ הוזנח, הוא נהרס כאמור לפני מספר שנים ופינה מקומו לבניין מודרני.
אי אפשר לזהות עוד את בית האבן המקורי שניצב במשך 90 שנה במקום. הוא היה בן שתי קומות בלבד, קומת מסחר וקומת מגורים. על פניו בנו בית יוצא דופן במראהו, שאין דומה לו בכל העיר. כמחווה לבית ההיסטורי, הותירו בחזיתות החדשות קווים לדמותו של הבית שנהרס. הבניין החדש כולל מרתף, קומת מסחר, 6 קומות מגורים ועוד קומת גג.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
משפחת פרנקל, בצילום משנת 1932. צולם בכניסה לבית ברחוב העליה 13. עומדים בשורה אחורית, מימין לשמאל: צבי, מנדל, לאה, רעיה, דב, ניוטה ובעלה אלכסנדר חיסין. דב פרנקל מחזיק על ידיו את אחייניתו, רינה חיסין. בשורה הקדמית, מימין לשמאל, עומדים הילדים: יהודית חיסין, שלמה ושאול יטקונסקי.
משפחת פרנקל, בצילום משנת 1932. צולם בכניסה לבית ברחוב העליה 13. עומדים בשורה אחורית, מימין לשמאל: צבי, מנדל, לאה, רעיה, דב, ניוטה ובעלה אלכסנדר חיסין. דב פרנקל מחזיק על ידיו את אחייניתו, רינה חיסין. בשורה הקדמית, מימין לשמאל, עומדים הילדים: יהודית חיסין, שלמה ושאול יטקונסקי.
דבורה-לאה ומנדל פרנקל, בשנת 1926. צלם: צבי ארושקעס.
דבורה-לאה ומנדל פרנקל, בשנת 1926. צלם: צבי ארושקעס.
יש לכם הערות? מצאתם שגיאה? רוצים לחלוק איתנו חוויות אישיות וזכרונות מבתים ישנים בתל-אביב? כתבו לנו.
יש לכם הערות? מצאתם שגיאה? רוצים לחלוק איתנו חוויות אישיות וזכרונות מבתים ישנים בתל-אביב? כתבו לנו.
