בֵּית יַעֲקׁב מָטָלוֹן
בית יעקב מטלון – רחוב לילינבלום 1, פינת רחוב פינס 27.
רחל ויעקב-משה מטלון היו אמנם מראשוני המתיישבים בשדרות רוטשילד, אבל שמם נעדר מרשימת מייסדי ‘אחוזת בית‘. ככל הנראה התמקמו בביתם, בשדרות רוטשילד 17, רק שנה או שנתיים אחרי שהשכונה הוקמה. כך או כך, בתחילת שנות ה-30 הם בנו לעצמם בית חדש על גבולה של שכונת נווה-צדק, מול ‘ראינוע עדן’. הבית הזה, ‘בית יעקב מטלון’, תוכנן על-ידי האדריכל אלכסנדר פן והיה מוכן לאכלוס בשנת 1931. השמות עלולים לבלבל… אלכסנדר פן האדריכל לא קשור לאלכסנדר פן המשורר, ואין לבלבל את יעקב מטלון – אם כי מדובר בקרובי משפחה רחוקים – עם משה-יצחק מטלון המפורסם, שגר בשכונת ‘מרכז מסחרי‘ ושעל שמו קרוי רחוב מטלון. הבית היה במקורו בן שתי קומות, כשהחזית הפונה לרחוב פינס יועדה כולה למגורים, ואילו בחזית הפונה לרחוב לילינבלום, שימשה הקומה שבמפלס הרחוב, למסחר.
מעט מאד ידוע על רחל ויעקב מטלון. הם היו זוג חשוך ילדים ולא נותר כמעט תיעוד הנוגע לפועלם. האחיין של יעקב, יבנאל מטלון, שהיה שופט בבית-משפט השלום, מספר בזיכרונותיו על דודו הסוחר ומציין שהיה איש אמיד:
נהגו אחינו הספרדים מנהג אבותיהם במזרח. נשים אינן יוצאות לשוק. לכן הבעל היה יוצא לקניות בשוק. כך נהג דודי יעקב משה מטלון, ממייסדי תל אביב, ששמו הושמט מרשימת המייסדים ורק לאחרונה הוסף שמו ושם אשתו רחל לרשימה. זכור לי שנהג שנים רבות לצאת השכם בבוקר לשוק לוינסקי, מלווה באחד הסבלים התימנים שהוביל את המצרכים לביתו ברחוב לילינבלום.
אנה קוויט הייתה אחת הדיירות הראשונות במבנה. הגברת קוויט, אשר גרה בשכירות בדירת שני חדרים, נחשבה למיילדת המבוקשת ביותר בתל-אביב. באותה תקופה היה בית היולדות של ד”ר פרויד, אשר ברחוב יהודה הלוי, מוסד חדש יחסית בעיר ומרבית הנשים שיכלו להרשות זאת לעצמן, העדיפו שמיילדת מקצועית תגיע לביתן הפרטי ותלון אצלן בסמוך למועד הלידה. קוויט שהייתה אשה רווקה וגרה בגפה, עוררה סקרנות רבה בקרב התושבים.
בשנות ה-40 התיישב ב’בית יעקב מטלון’ דייר נוסף שמשך תשומת לב. היה זה הרב שמואל אהרן שצדרוביצקי. הרב הגיע ארצה מליטא והקים מרכז תורני בביתו ברחוב לילינבלום 1. לימים מונה ליו”ר תנועת ‘אגודת ישראל’ בתל-אביב ודירתו הפכה כתובת לפעילות ולמפגשי עסקנים של המפלגה. עם תום מלחמת העולם השניה נכתב בעיתון ‘שערים’ (2 באוגוסט 1945): “ביום חמישי בשבוע שעבר, יצא לקבל את פני העולים, ניצולי מחנות המוות בבוכנוולד, ברגן בלזן, ועוד, שעלו באוניה ‘מאטרואה’, הרב שמואל שצדרוביצקי, המפקח הרוחני של פנימיות המפעל למען ילדי ישראל ויושב ראש הנוער האגודתי בארץ ישראל.”
מצד בתי העסק בבית, ניתן למנות את המכולת של אברהם ועטיה וינשטוק בשנות ה-50, את חנות הבגדים ‘אורפז’ בשנות ה-70 וה-80, וכן את ‘דפוס יוחאי’ ואת מסעדת ‘המקום בנווה צדק’ – מסעדה מזרחית כשרה, שפעלה כאן בשנות ה-80 וה-90. כיום ניתן למצוא באותו מקום מסעדה כשרה אחרת, מסעדת הדגים ‘רונדבו’.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
בסרטון זה מצולמים ארבעה מבנים היסטוריים הניצבים זה לצד זה בחיבור הרחובות לילינבלום ופינס: ראינוע עדן, שני בתי האחים שלוש, וכן בית יעקב מטלון.
בסרטון זה מצולמים ארבעה מבנים היסטוריים הניצבים זה לצד זה בחיבור הרחובות לילינבלום ופינס: ראינוע עדן, שני בתי האחים שלוש, וכן בית יעקב מטלון.
