בית שיף
בית שיף – רחוב הרצל 13, פינת לילינבלום 26.
למעשה, שמו של הבית היה צריך להיות ‘בית פרנק’. אולגה ויצחק פרנק הם אלו שזכו במגרש, בהגרלת הצדפים המפורסמת שערך עקיבא אריה וייס, למשפחות שהתאגדו כדי להקים את ‘אחוזת בית’, בשנת 1909. אלא שהזוג פרנק, מסיבותיו שלו, מכר את הבית שלוש שנים לאחר שהתיישב בו, למשפחת שיף. זו הסיבה שהבית נקרא ‘בית שיף’. תחילה היה כמרבית הבתים בשכונה החדשה: בית בן קומה אחת, שגינה סובבת אותו, ולו גג רעפים. רק בשנת 1925 נוספו למבנה שתי קומות והוא קיבל את צורתו הנוכחית. לאחר סיום עבודות ההרחבה הפכה קומת הקרקע, לשטח המיועד למסחר.
שרה וחייקל שיף היו דמויות בולטות בישוב. חייקל שיף שבמקצועו המקורי ברוסיה היה שען, עסק בארץ בתיווך קרקעות והפך לאדם אמיד. בין היתר הוא היה שותף לרכישת פרדסים במזרח העיר מידי יורשיו של משה מונטיפיורי, בחלקת האדמה שתהפוך ברבות השנים ל’שכונת מונטיפיורי’. על שרה שיף נכתב באתר ויקיפדיה: ” שרה שיף עסקה בגמילות חסדים, סייעה להשיא זוגות גלמודים, עזרה לסידורם ואף ארגנה חתונות בביתה ועל חשבונה. היא תרמה והתרימה למספר מוסדות צדקה וסייעה לנזקקים.”
בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים על חיבור הרחובות הרצל ולילינבלום. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית שיף.
בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים על חיבור הרחובות הרצל ולילינבלום. בין היתר ניתן לראות כאן גם את בית שיף.
רחוב הרצל שהחזית המרכזית של ‘בית שיף’ פונה אליו, היה רחובה הראשי של תל-אביב, בימי הקמתה. ב’מדריך תל-אביב’ של זאב וילנאי משנת 1941, הוא מתאר את רחוב הרצל בראשית ימי העיר: “רחוב הרצל היה עורק החיים של תל-אביב. ביום שררו בו שקט ושלוה, כי רוב התושבים שהו ביפו לרגל עסקיהם ומלאכתם. בשעות הערב היו התושבים, בעיקר הנוער, מטיילים לאורך המדרכות, ולפני הבתים יושבים המבוגרים, נחים מעמל היום ונהנים מזיוו של עולם, בשכונתם הנאה והנקיה.”
וכשסללו כביש ברחוב הרצל, באמצע שנות ה-20, היה הדבר לפלא בעיני הציבור. כך מתאר ש”י עגנון את האירוע בספרו ‘תמול שלשום’: “וכבר מבצבץ מן החולות כמין כביש, שנותן לאדם עמידה של תוקף. ואנשים ונשים ותינוקות באים מיפו ומנסים את רגליהם על הכביש. וראה זה פלא, הכביש אינו שוקע והרגל אינה טובעת בחול.”
משפחת שיף החזיקה בבעלות על הבניין עד שנת 1945. מאז, עבר ‘בית שיף’ מספר ידיים. לאורך הדורות שכנו כאן לא מעט בתי עסק ומשרדים: חלפן כספים, פנסיון קטן, חנות של ‘נקניקי אס’, בית דפוס, מערכת של כתב-עת, משרד הנסיעות ‘אקספרס מזרחי’, משרדי בנק ‘קופת עם’, חנות טקסטיל, ועוד.
במסגרת הקמת מגדל משרדים באזור, רכש ‘בנק דיסקונט’ את הבית בשנת 2006 ומימן את עבודות השיחזור. במקום נפתח ‘מוזיאון הרצלילינבלום’ שהוגדר כמוזיאון לבנקאות ולנוסטלגיה תל-אביבית. הרעיון היה מוצלח, אבל הפרוייקט כשל ולא זכה למספיק מבקרים, ובשל כך הוא נסגר בשנת 2019.
