בָּתֵּי הָאַחִים שְׁלוּׁש
בתי האחים שלוש – רחוב פינס 32-28, פינת רחוב בוסתנאי 26 עד פינת רחוב כפר-סבא 25.
בקצהו של רחוב לילינבלום, מול קולונוע ‘עדן’ ההיסטורי ועל גבולה של שכונת ‘נווה-צדק‘, מתבלטים ביופיים שני בתים, הדומים זה לזה כשתי טיפות מים. אלו הם הבתים בהם התגוררו עשרות שנים בני משפחת שלוש וצאצאיהם.
למשפחת שלוש חלק נכבד בהקמתה של השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר יפו, שכונת ‘נווה-צדק’. ראש השבט, אהרון שלוש שעלה ארצה מאלג’יריה, הוא זה שרכש את האדמות עליה הוקמה השכונה, ובעצמו גם בנה בה את ביתו. שני בניו של אהרון, אברהם-חיים ויוסף-אליהו הקימו בית-חרושת למרצפות מלט ואחר-כך גם למוצרי בנייה מבטון. השניים עשו חיל בעסקיהם והתעשרו. לכשהתבגרו שני בניהם הבכורים, החליטו האחים לבנות להם בתים רחבי ידיים ומלאי הוד, כיאה לנכדיו של אהרון שלוש.
בשנת 1911 הם בנו שני בתים זהים ברחוב פינס, האחד (מספר 30) בין הסמטאות בוסתנאי ושרעבי, השני (מספר 32) בין הסמטאות שרעבי וכפר-סבא. לפני שעברו לגור בבתים החדשים, ערכו בני-הדודים הגרלה. משה שלוש, בנם של יוסף-אליהו ופרחה לבית מויאל, זכה בבית מספר 30 שנחשב למועדף, ואילו מרקו, בנם של אברהם-חיים ושל שרינה, נכנס לגור בבית מספר 32. בהמשך, לכתובת של הבית שמספרו 30, נוסף על-ידי העירייה גם המספר 28.
בסרטון זה מצולמים ארבעה מבנים היסטוריים הניצבים זה לצד זה בחיבור הרחובות לילינבלום ופינס: ראינוע עדן, שני בתי האחים שלוש, וכן בית יעקב מטלון.
בסרטון זה מצולמים ארבעה מבנים היסטוריים הניצבים זה לצד זה בחיבור הרחובות לילינבלום ופינס: ראינוע עדן, שני בתי האחים שלוש, וכן בית יעקב מטלון.
בסמוך לאכלוס הבתים נולדה לאה שלוש, בת לרחל ולמשה, שגרו בפינס 30. בשנת 1921 נולד גם אחיה אהרון, אבל שנה מאוחר יותר נפטרה האם רחל. בעקבות הטרגדיה, עברו הסבא והסבתא יוסף אליהו ופרחה, לגור בבית, כדי לסייע בגידול הילדים הקטנים. משפחת שלוש התגוררה בקומת הקרקע, ואילו הקומה העליונה הושכרה לזוג הורוביץ. כאשר משה שלוש התחתן בשנית עם רופאת העיניים ד”ר נינה ברלין, עזבו הסבא והסבתא את הבית ועברו לגור בבית אחר, ברחוב הרצל. המצב הכלכלי היה בכי טוב והבית כולו שימש את המשפחה, כאשר אחד החדרים הפך למרפאת עיניים, ואילו חדר נוסף הוקצה לצרכי עבודתו של משה שלוש, שמונה להיות קונסול בולגריה בפלשתינה.
המשפחה החזיקה בבית (פינס 30) ברצף עד שנת 1969, למעט פרק זמן קצר במלחמת העצמאות, לאחר שנפלה פצצת מרגמה על אחד מאגפי המבנה, ובני משפחת שלוש התגוררו בדירה חלופית עד לשיקום הבית. לבסוף הבית הזה, הצפוני מבין שני בתי האחים, נמכר לבית-ספר ‘רננים’.
מרקו שלוש אשר גר ברחוב פינס 32, נמלט מידי הטורקים, בזמן מלחמת העולם הראשונה, למצרים. בשונה מבן-דודו הוא היה רווק, וכך, זמן קצר לאחר ששב ארצה, נסע ללמוד בפריז ושם גם הכיר את פולט לבית בן-עזיה. הם שבו ארצה בשנת 1926 והתחתנו. אשתו של מרקו נפטרה כעבור 6 שנים והותירה אותו אלמן ללא ילדים. מותה בדמי ימיה, מעקיצת חרק ברקתה הימנית, כפי שמתואר בעיתונות של אותם ימים, הותיר את העדה הספרדית ביפו ובתל-אביב בהלם מוחלט. מרקו עזב את הבית לאחר נישואיו לפולט ויחד עברו לגור בדירה ברחוב נחמני. לאחר מותה, חזר מרקו לגור עם אמו באחד החדרים בקומה השנייה של הבית. אחיו זאכי גר כל אותה עת בקומה הראשונה. בשארית חייו התרכז מרקו בעסקי בית-החרושת המשפחתיים, אותם ניהל, ובפעילות ציבורית. מעט מאד ידוע על החיים שהתנהלו בבית. מרקו שלוש נפטר בגיל 75 ונקבר בבית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור.
עדות מפיו של ד”ר צבי אברהם פומרוק, שנישא לשמחה שלוש, אחותו של מרקו, מתוך חוברת זיכרון של המשפחה: “היו בבית שני חדרי אירוח – סלון אירופאי עם רהיטים מודרניים וסלון אוריינטלי עם רהיטים מדמשק. לבית היו שתי כניסות, מרחוב שרעבי לשתי הקומות, ומהחזית ברחוב פינס לקומה הראשונה. זאכי גר בקומה הראשונה בדירה גדולה יותר, זכר לחיי הנישואין שלו. מרקו גר בקומה השנייה בחדר הסמוך לסלון האוריינטלי, שהיה בעבר חדרם של אברהם-חיים ושרינה. בחזית הבית הייתה מרפסת עגולה שצפתה בדיוק על ראינוע עדן הפתוח, והתענוג המשפחתי היה לשבת על המרפסת עם קפה וגרעינים ולראות סרט בחינם… בחצר היו שני מחסנים.”
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
בנות משפחת שלוש, בצילום נדיר בסלון הבית ברחוב פינס 32. צלם לא ידוע, מתוך החוברת שהפיק אביתר שלוש: “שלוש בתל-אביב – פרקים מסיפור המשפחה בעיר העברית הראשונה”.
בנות משפחת שלוש, בצילום נדיר בסלון הבית ברחוב פינס 32. צלם לא ידוע, מתוך החוברת שהפיק אביתר שלוש: “שלוש בתל-אביב – פרקים מסיפור המשפחה בעיר העברית הראשונה”.
אזרחים ותיקים מספרים
אביתר שלוש: בשנת 2009 קיימנו, צאצאי אהרן שלוש, כנס משפחתי לציון 100 שנה לתל אביב. לכנס הפקתי חוברת לה קראתי “שלוש בתל-אביב – פרקים מסיפור המשפחה בעיר העברית הראשונה”. חלקה הראשון של החוברת יוחד לסיפור מעורבותם של בני המשפחה בהקמת אחוזת בית. החלק השני ייוחד לסקירה אודות כל אחד מששת הבתים של ילדי אהרן שלוש, – ובהם הבית בפינס 32 – ביתו של אברהם חיים שלוש. בין דפי החוברת תוכלו למצוא את צילום שטר המכר שבו מכר אהרן שלוש את המגרש לשני בניו אברהם-חיים ויוסף-אליהו (הסבא-רבא שלי). כמו כן את התוכנית האדריכלית לבניית הבית אותה שרטט יוסף אליהו שלוש בשנת 1913
קלרה גרינברג: מרגש לראות את הבית של שלוש, לימים היה שם בית הספר רננים, בו למדתי במגמת אמנות. מעלה זיכרונות נעימים, מלא חוויות, בחצר בית הספר היה שסון (אוטובוס) ישן שבו למדנו. נוסטלגיה נעימה.
יעקב מירון: אני למדתי ברננים, בשוסונים שהוסבו לכיתות לימוד, עד 1967. היה תיכון מוסיקלי ברמה גבוהה מאוד בהנהלת מש’ הירשברג יצחק, יואש וישראלה. הבניין היה מלא הוד והשראה. מזיכרונות חיי הנפלאים.
