בית טשרנוף

בית טשרנוף – רחוב גרוזנברג 35, פינת נחלת בנימין 25. נרשם גם כ’בית צ’רנוב’.

בכל פינה אליה מסתכלים בחיבור הרחובות גרוזנברג, שפ”ר ונחלת בנימין, רואים בניינים היסטוריים יפהפיים. ‘בית טשרנוף’ שממוקם על הגבול של ‘שכונת כרם ישראל‘, מול ‘מלון נורדוי‘ המונומנטלי, נמצא במרחק הליכה קצר מרחוב אלנבי ומ’שוק הכרמל‘. בתצלום אוויר משנת 1918, נראה הבית – כשהיה עדיין בן קומה אחת בלבד – כשהוא ניצב כמעט בודד, כמבנה הצפוני ביותר ברחוב נחלת בנימין.  

אין תיעוד מדוייק לגבי ראשיתו של הבית וגם לא ידוע מי היה האדריכל שבנה אותו במקור. כך או כך, הוא היה מוכן למגורים לפני תחילת מלחמת העולם הראשונה. כשאר הבתים בשכונת ‘נחלת בנימין’ היה זה בית פרטי עם גג רעפים ועם גינה קטנה. בסוף שנות ה-20 כשהאזור כבר היה מפותח למדי ובעל אוריינטציה מסחרית, נוסף ל’בית טשרנוף’ אגף מזרחי בן שלוש קומות שתוכנן על-ידי האדריכל יהודה מגידוביץ’. כעבור מספר שנים נבנתה קומה שניה גם לאגף המערבי המקורי. כך נשארו שני האגפים הדבוקים זה לזה, כמעט ללא שינוי, עד שהמבנה שופץ וקיבל את חזותו הנוכחית בשנת 2018.

בסרטון וידאו זה ניתן לראות את בית טשרנוף מזוויות שונות, כולל במבט ממעוף הציפור.

בסרטון וידאו זה ניתן לראות את בית טשרנוף מזוויות שונות, כולל במבט ממעוף הציפור.

לא ידוע גם מי היו הדיירים שגרו בבית עד שנת 1920. באותה שנה התחתנו דבורה לבית טורקניץ ויואל טשרנוף, שנולד בראשון-לציון ועבד כמפקח באגף המכס ביפו. דבורה היא בתו של אליהו טורקניץ, מוותיקי העיר פתח-תקווה, שעבר ליפו בשנת 1900. דבורה ויואל נכנסו לגור ב’בית טשרנוף’ לאחר נישואיהם ושם גם נולדו שתי בנותיהם עמליה ורות. יואל נפטר באפריל 1934, כשהוא בן 38 בלבד.

הוספת האגף המזרחי של הבניין, אשר פנה לכיוון רחוב גרוזנברג, ובעיקר השכנות ל’ראינוע אופיר’, הפכו את החזית של רחוב גרוזנברג לבולטת ומוכרת יותר מן החזית המקורית של הבית, זאת הפונה לרחוב נחלת בנימין. הראינוע שהפך אחר-כך ל’קולנוע אופיר’ היה האולם השני בתל-אביב שהקרין סרטים. במשך שנים ארוכות הייתה ל’ראינוע עדן’ בלעדיות בתחום. 

‘קולנוע אופיר’ שנסגר רק בשנות ה-80 היה כל-כך מוכר בעיר, ש’בית טשרנוף’ הפך לבית שליד קולנוע אופיר. כך למשל מפרסם סניף של ‘ברית הציונים הרוויזיוניסטים’ שישב בבניין, בביטאונו ‘הירדן’, בנובמבר 1935: “על כל צהר”י להופיע עד סוף חודש נובמבר במזכירות הסניף כדי לסדר את הפורמליות הדרושה. בל יעדר אף אחד במפקד חשוב זה. הכתובת של מועדון הצה”ר והמזכירות היא:  רחוב גרוזנברג ‭35‬, ע”י קולנוע אופיר.”

שמו של רחוב גרוזנברג היווה תקדים בעיר. זאת הייתה הפעם הראשונה בה הוענק לרחוב שמו של אדם בעודו בחיים. אחר-כך, עד שהנוהג הפסול הזה נפסק, חזרו על-כך לא מעט פעמים. ידוע במיוחד שמו של רחוב ביאליק שניתן לו, לשביעות רצונו של המשורר בזמן שגר באותו רחוב ממש. בשנת 1913 לאחר משפט בייליס, הוחלט – כאות הכרת תודה לפרקליט היהודי הנודע ישראל אוסקר גרוזנברג (1866 – 1940), שלימד בהצלחה סניגוריה על מנחם מנדל בייליס והזים את עלילת הדם האנטישמית של התובעים – להנציח את פועלו של גרוזנברג, בקריאת רחוב על שמו.

תחקיר וכתיבה: חגי להב. 

אזרחים ותיקים מספרים

יוסף ארווץ: בקומה השניה לצד רחוב גרוזנברג, גר חבר שלי. קראו לו מקס. בשנות ה-50 הוא עבר לקליפורניה והפך לצלם פופולארי בהוליווד, פגשתי אותו בתל אביב בשנות ה-60. בכניסה לבניין מרחוב נחלת בנימין, היה חלון ראווה עם תמונות של הסרט בקולנוע אופיר. ממול הייתה חנות נעליים מפוארת בשם צוריאנו.

ניתן לשתף את המאמר