בית ויטונסקי
בית ויטונסקי – רחוב בוגרשוב 80.
משה ויטונסקי עלה ארצה עם אשתו מילכה בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20, מהעיר הפולנית לודז’. כמו רבים מבני עירו גם הוא היה חייט מקצועי ואיש טקסטיל. בסמוך להגעתם לתל-אביב נולדו שני ילדיהם: יחזקאל בשנת 1922 וזהבה בשנת 1923. שנה מאוחר יותר נפטרה מילכה. משה שהיה אז גבר צעיר בן 26, נותר אלמן עם שני ילדים קטנים. לא חלף זמן רב והוא נישא בשנית לאסתר גוטרמן שהייתה מבוגרת ממנו במספר שנים.
באותה תקופה השתכנה משפחת ויטונסקי בבית קטן וצנוע בשכונת נורדיה. כמרבית הבתים בשכונה מדובר היה בצריף שבימי החורף מי הגשמים דלפו מגג הרעפים שלו אל תוך חדרי השינה. בסוף שנות ה-20 החל משה במהלך שבסופו חכר את המגרש הצר עליו ישב הצריף. בשנת 1934, בעקבות הגעתם לתל-אביב של אלפי עולים מגרמניה ומפולין, נוצר ביקוש עצום לדירות מגורים. ויטונסקי שעסקי החייטות שלו הניבו הכנסות יפות, החליט אם כך להרוס את הבית הישן ולהקים במקומו בניין בן שלוש קומות. הוא פנה לחברת ‘סינארגיון’ – חברת מדידות ומשרד מהנדסים, כדי שמהנדסיה יבנו עבורו בניין בסגנון הבינלאומי. במהלך השנים (1935-36) בהן נבנה הבית, גרו בני משפחת ויטונסקי בדירה שכורה ברחוב התבור. עם סיום הבניה התמקמו בדירה עורפית בקומה ג’ של הבניין החדש ואת שאר הדירות השכירו לעולים חדשים.
הבית מתבלט בזכות נוכחותן המרשימה של שתי המרפסות המעוגלות הפונות לכיוון רחוב בוגרשוב. הוא שוכן בקרבת ההצטלבות של בוגרשוב עם רחוב טשרניחובסקי, שבאותם ימים עדיין נקרא רחוב בצלאל. למרגלות ‘בית ויטונסקי’ עמדה מאז ומתמיד רחבה בת עשרות מטרים מרובעים שבשעתה נודעה כ’ככר ט”ו בשבט’ ובשנות ה-70 הוסב שמה ל’ככר השוטר’. ממרפסות הבית ניתן לצפות כיום על ‘דיזנגוף סנטר’ הממוקם מעבר לכביש.
משה ויטונסקי החזיק חנות טקסטיל ב’בית הגמלים‘ ברחוב נחלת בנימין. לאחר סיום הבניה של הבית ברחוב בוגרשוב, העביר את בית העסק ל’בית גולדפרב‘ ברחוב השומר, מרחק רבע שעה הליכה ממקום מגוריו: “מכנסי צמר ובגדי עבודה מחומר חזק וטוב, ובזיל הזול. רק ברחוב השומר 6 אצל ויטונסקי (‘דבר’ 17.3.1939).” במודעות אחרות ויטונסקי מבטיח הנחות לחברי קיבוצים ומציע מכנסי צמר החל מ-46 גרוש.
מבין הדיירים שגרו בבניין בשנות ה-30 וה-40 ניתן למנות את המהנדס יוסף אייזנשטט ומשפחתו, את משפחת זילבר ואת חנה וזאב קלינמן. חנה קליינמן אף נפצעה בספטמבר 1940 בהפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל-אביב. בשנת 1946 התחולל אירוע דרמטי בבית, כפי שמתואר בעיתון ‘הצפה’, ב-19 בספטמבר אותה שנה: “מאיר ב. כבן 30 איבד את עצמו לדעת שלשום בלילה, בחדרו ברחוב בוגרשוב 80 על ידי שתיית ליזול. שכנה שמעה אנחות בוקעות מדירתו, נכנסה פנימה ומצאה אותו במצב קשה. מד”א העבירו להדסה. המתאבד, חייל משוחרר, וכפי שמוסרים גרמה למעשהו אהבה טראגית.”
בתחילת שנות ה-50 התעורר סכסוך בין ויטונסקי לבין הדייר דוד רוזנשטוק, שבדירתו גרה גם אמו הקשישה. רוזנשטוק שהתגורר בקומה א’ ביקש לסגור מרפסת ולהפוך אותה לחדר עבור האם, ואילו ויטונסקי התנגד לכך באופן תקיף. בספטמבר 1952 שלח ויטונסקי מכתב למחלקת הרישיונות במשרד הבריאות:
מר רוזנשטוק מבקש מסיבות אישיות לגרום לי נזקים ברכוש על-ידי המעשה של סגירת מרפסת עם קיר של עצים, דבר שאני מתנגד לו בהחלט. רוצה אני להביא לידיעתכם שאני מזמן הצעתי לדוד רוזנשטוק להחליף את דירתו עם דירתי הנמצאת בקומה ג’ וזה מטעמי בריאות. אני ואשתי אנשים הסובלים ממחלות שונות ולפי הוראות הרופאים אסור לנו ללכת על המדרגות. זה גורם נזק לבריאותנו. לרוזנשטוק ידוע דבר זה ומכיוון שברצונו לנצל את הדבר למען בצע כסף, הוא עושה את הכל בכדי לגרום לי נזק וללחוץ עליי להסכים לתנאיו.
החל משנות ה-70 ועד שהלך לעולמו גר כאן באחת הדירות, האמן חוני המעגל (איצקוביץ’). באוקטובר 2019 פרסמה העיתונאית איה חיות ידיעה בעתון ‘הארץ’: “כמניין אנשים פקדו בחמישי האחרון את בוגרשוב 80, בצמוד לדיזנגוף סנטר. מבחוץ ניתן לשער כי מדובר בבניין רגיל עם דירות תל אביביות סטנדרטיות, אך בקומה הרביעית שוכנת דירתו של האמן חוני המעגל, שמת ב–2016, ככל הנראה בגיל 66. כשחי שם הייתה הדירה ככל דירה אחרת, אך מאז מותו הפכה למוזיאון להנצחת זכרו.”
משה ויטונסקי חי עד יומו האחרון בדירתו. הוא נפטר בנובמבר 1960, כשהוא בן 62 בלבד. אשתו אסתר נפטרה שמונה שנים אחריו. יחזקאל ויטונסקי התחתן בשנת 1947. הוא ואשתו מרים גרו בגבעתיים. יחזקאל נפטר בשנת 2004. בתו של משה, זהבה, נישאה למרדכי אות-יקר (אוטיקר) והיא זו שניהלה את ענייני הבית ברחוב בוגרשוב לאחר מותו של אביה. זהבה עצמה נפטרה בשנת 2008. קיימת תכנית לשפץ את המבנה, אך ביצועה מתעכב בשל התנגדות השכנים.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
