בֵּית שְׁטַרְקְמָן
בית שטרקמן – רחוב וולפסון 23, פינת רחוב השוק 36.
חנה ויונה שטרקמן גרו בשנות ה-20 של המאה ה-20 בשכונה היפואית נווה-שלום. באותה תקופה החלה שכונת ‘מרכז מסחרי‘ בדרומה של העיר תל-אביב, להתפתח בקצב מהיר. רבים מהיהודים שגרו עד אז ביפו, העבירו את מרכז העסקים שלהם ואף את מקום מגוריהם לשכונה שנולדה בעקבות פרעות תרפ”א. כך עשה גם יונה שטרקמן, אשר הצטרף לסוחרים שהגיעו לאזור ופתח בית מסחר לרהיטים ברחוב הרצל 27. שטרקמן, שבמקצועו היה רפד, מכר בבית העסק, בנוסף לכיסאות ולשידות, גם סולמות ושולחנות גיהוץ. בשנת 1925 רכש מגרש במרחק 300 מטר מהחנות, בפינת הרחובות וולפסון והשוק.
תחילה בנו בית קטן יחסית. לפי הרישיון שהתקבל, הבית היה מיועד לארבע חנויות בקומת הקרקע ולארבעה חדרים בקומה העליונה, פלוס שני בתי-כסא. אבל כבר בשנת 1929 שטרקמן מבקש להוסיף קומה לבניין. המהנדס שהיה ממונה על התכניות הוא אלכסנדר אוליצקי. מסיבות לא ברורות העבודות התעכבו ורק בשנת 1933 הוצאה תעודה המאשרת גמר בניה.
בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב וולפסון, בתל-אביב, ובהם גם בית שטרקמן.
בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב וולפסון, בתל-אביב, ובהם גם בית שטרקמן.
משפחת שטרקמן התברכה בלא מעט ילדים. כשנכנסו לגור בבית הייתה זהבה הבכורה בת 16. אחיה ואחיותיה של זהבה נולדו בהפרש של כשנתיים בממוצע, בין האחד לבין זה הבא אחריו: מאיר, משה, מרדכי, טובה, יחיאל, עדה, שושנה ושלום. ילדי המשפחה הצטופפו במעט החדרים שהוקצו להם. את הקומה הראשונה בבית הפך שטרקמן לבית כנסת. בית הכנסת נקרא רשמית ‘המרכז’ אבל הכל כינו אותו ‘בית הכנסת יונה שטרקמן’. כך למשל ידיעה בעיתון ‘הירדן’ 22 בנובמבר 1935, תחת הכותרת ‘בבית הכנסת יונה שטרקמן’: “בבית הכנסת של רבי יונה שטרקמן, רחוב השוק קרן וולפסון, מתקיים הערב בשעה 7:30 שיעור בפרשת השבוע על ידי הרב מנחם ספיר. בשבת בשעה 3:30 אחר הצהריים שיעור במדרש מנחה, סעודה שלישית, וירצה הרב על נושא חיי אדם.”
חנה ויונה לא זכו להגיע לשיבה טובה. חנה נפטרה בשנת 1933 בטרם מלאו לה 50, ואילו יונה (יליד 1881) נפטר ביוני 1938. האחים והאחיות ירשו את הבית, אבל עיקר הטיפול בו נפל על כתפיו של מרדכי שטרקמן ויותר מכך על כתפיה של עדה שטרקמן. בהמשך, גם ברוך לוברט, בעלה של זהבה, סייע בניהול ענייני ‘בית שטרקמן’. מרדכי, משה ומאיר המשיכו למכור רהיטים והם אף פתחו חברה משותפת בשם ‘האחים מ. שטרקמן’. בתקופה מאוחרת יותר עיברתו בני שטרקמן (למעט מאיר) את שם המשפחה לעצמון.
בשנות ה-40 פעלה בחזית הפונה לרחוב השוק חנות מיוחדת המיועדת לסנדלרים בלבד ‘הכל לסנדלר’. בחנות ניתנה הנחה לחברי קיבוצים ובשכנות אליה ניהל מנחם ורבר חנות נוספת בה נמכרו מקדחות חשמליות. בחזית הפונה לרחוב וולפסון ניתן היה למצוא את המכולת של אברהם צויגנהפט.
הבית גם גרר צרות. במאי 1946 מתלונן יצחק כהן, השכן מוולפסון 21, כי האדון מרדכי שטרקמן מנקז את מי הגשמים מגג הבית שלו אל הבית של כהן וגורם לו נזקים גדולים. ביולי 1947 מדווח עיתון ‘המשקיף’ כי חייל בריטי שיכור שעבר ב-3 לפנות בוקר ברחוב השוק, פלט כדור שחדר לאחת הדירות בבית. איש לא נפגע. ב-1950 מגיעה תלונה לעירייה כי הבית שורץ עכברים.
בשנות ה-60 אשר מיכאלי מחזיק בית מלאכה עם פועלים ומתלונן על תחזוקה גרועה. החל משנת 1964 עובדת במקום המרפדיה של חיים אהרונין שאף הוא מתעמת עם בעלת הבית, עדה שטרקמן, בנוגע לתחזוקה. בשנת 1967 נפתחה כאן מספרה לגברים בשם ‘פרנג’י’
בית הכנסת על-שם יונה שטרקמן היה פעיל עד שנת 1984. לאחר הסגירה הועברו ספרי התורה מבית הכנסת לישוב הקהילתי עינב שנמצא בשטחי יהודה ושומרון. בדצמבר 1985 רוכשים בני הזוג אלונה ויוסף זילברברג את הבניין בשלמותו. כיום פועלת ב’בית שטרקמן’ חנות לגופי תאורה דקורטיביים.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.