בית אנגל

בית אנגל – רחוב מזא”ה 43-41, פינת שדרות רוטשילד 84.

“הבניין שהעמיד את תל-אביב על הרגליים”, זה המשפט הקולע שאדריכלים הדביקו לאורך השנים ל’בית אנגל’. מדובר באחד המבנים הבולטים והמרשימים של ‘העיר הלבנה’, גולת הכותרת בעבודתו של מתכנן הבניין, זאב רכטר. רכטר ששב ארצה מלימודיו בפריז בשנת 1932 והביא עמו את רוח התנועה המודרנית בהשפעתו של לה-קורבוזיה, בנה שנה אחר-כך את ‘בית אנגל’ בסגנון הבינלאומי. זה היה הבניין הראשון בתל-אביב שנבנה על עמודים, ומכאן נולד המשפט המפורסם. הקצאת שטח עבור גינה, באמצעות עמודים שהחליפו את קומת הקרקע הסגורה, כפי שהיה נהוג עד אז, הייתה לא פחות מאשר מהפכה בגישתם של מתכנני הבתים. בעקבות הבית הזה, הפכה הבניה על עמודים כמעט לסטנדרט, בתקופה שנחשבה לתור הזהב של בתי הבאהאוס בתל-אביב.

שרה ואברהם אנגל, בעלי הבניין, התגוררו עם הקמתו באחת מדירות הבית. שרה אנגל היא זו שניהלה את ענייני המקום מול השוכרים ומול בעלי במקצוע. אברהם אנגל (1944-1886) יליד לודז’, היה חבר בתנועה הרוויזיוניסטית ואף עמד בקשרי ידידות עם זאב ז’בוטינסקי. גם זאב רכטר עצמו רכש עבורו ועבור משפחתו דירה ב’בית אנגל’. טוטי רכטר-פרי, בתו של זאב, מספרת בספר זיכרונותיה:

אבא קיבל עבודה חדשה, תכנון ובניית בית חדש ברחוב רוטשילד פינת מזא“ה בהזמנתו של אדון אנגל. הבית הפך לאטרקציה ועשה היסטוריה בשל היותו הבית הראשון בארץ, הראשון בארץ ובמזרח התיכון, שנבנה על עמודים. הרעיון היה להרחיק את דירות המגורים מן הרחוב ולאפשר הקמת גינה בכל כניסה. בית זה, שכונה ‘בית אנגל’, פורסם בעולם וזכה לתגובות רבות. בתום הבנייה עברנו לגור בדירה בקומה הראשונה בבניין. בבית היו לנו חדרי שינה, חדר מגורים גדול ויפה ומשרדו של אבא שהיה בצד הצפוני של הדירה.

הבית נועד למגוריהם של דיירים בעלי אמצעים, הן בשל המיקום המרכזי בשדרות רוטשילד, הן בזכות הדירות המרווחות. לא מעט משפחות מוכרות ודמויות בעלות שם, חיו כאן. שמחה דיניץ, שלימים הפך שגריר ישראל בארה”ב וחבר כנסת מטעם המערך, גר בבית בילדותו. האחים הגרפיקאים, אלו שעיצבו את סמל המדינה, גבריאל ומקסים שמיר, התגוררו ועבדו בקומה א’ של ‘בית אנגל’, וכך גם מייסדת האופרה הישראלית אדיס דה-פיליפ, וכן זוכה פרס ישראל הפרופסור עמוס דה-שליט.

המבנה בנוי בצורה של האות ח, כאשר הצלע הפונה לשדרות רוטשילד עומדת על עמודים, ואילו לצלע הנגדית, קומת בסיס הצמודה לקרקע. הצלע השלישית זו המחברת בין השתיים הקודמות, פונה לכיוון רחוב מזא”ה, כשבין המדרכה לבינה, מפרידה גינה ירוקה ונעימה. כשפרצה מלחמת העולם, הבריטים חסמו את האגף הפונה לשדרה עם חומת מגן, מתוך שיקולי בטיחות. החומה הסתירה את העמודים. בהמשך, גם לאחר קום המדינה, כשמקבלי ההחלטות במנגנונים העירוניים עדיין לא הפנימו את חשיבותם ההיסטורית של הבתים בעיר, לא זו בלבד שחומת המגן נותרה על מקומה, אלא שגם נסגרו מרפסות, נוספו תוספות מיותרות, ודודים, אנטנות ותריסולים מכוערים כיסו את הגג ואת הקירות. ‘בית אנגל’ הנפלא, נעלם מעיניהם של העוברים והשבים. אבל כל זה נפתר וסודר כאשר הבית שופץ ושוחזר בשנת 2019, ויופיו נגלה מחדש.

תחקיר וכתיבה: חגי להב.