בית לייטס

בית לייטס – רחוב נחלת בנימין 10. 

האדריכל יהושע צבי טבצ’ניק אחראי על שלושה מהבניינים ההיסטוריים שניצבים זה לצד זה, בחלקו הצפוני של מדרחוב נחלת-בנימין, בסמוך ל’שוק הכרמל‘: ‘בית סקופסקי‘ בנחלת-בנימין 5, ‘בית הדקל‘ במספר 8, והבית הזה, ‘בית לייטס’, במספר 10. עירוב הסגנונות האקלקטי שמרוכז כאן על מספר עשרות מטרים רבועים, מייצג את הלבטים של מעצבי הבתים באותה תקופה. הם ביקשו להתאים את מסורת הבניה והידע שהביאו עמם מאירופה למולדת החדשה במזרח הים התיכון. טבצ’ניק עצמו כתב מאמר בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת, ובו תיאר באירוניה מסוימת את תעתועי הסגנון החדש: 

ברחוב אחד עומדים אחד על-יד השני בתים מכל מיני סגנונים, החל מהגגות הגבוהים עם רוב השפוע שלהם הנחוץ בשביל שהשלג יפול בנקל, וגמור בבנינים המחקים את הסגנון הערבי. ערבוביה של טעמים הם בניני תל-אביב ומראה הרחובות כמראה הדוכיפת עם שלל צבעיה. 

שני שותפים חברו להקמת הבית בשנת 1922: יצחק סורוקה ויואל לייטס. תחילה ביקשו לבנות שתי דירות על שני המגרשים השכנים, אך בהמשך בנו בית בן שתי קומות. בקומה התחתונה התנהל מסחר, ובקומה העליונה גרו מלכה ויואל לייטס ולידם לזמן מה יצחק סורוקה ומשפחתו. בקומת המגורים גרה כבר בשנת 1928 משפחת הורנשטין. ארבע שנים אחר-כך אדם בשם מרדכי דימנד רכש את חלקו של סורוקה בנכס, וזו הסיבה שהבית נקרא על-שמו של לייטס בלבד. יואל לייטס, איש העליה השניה, היה דמות בולטת בחייה הדתיים של העיר ועסק בצרכי ציבור. הוא היה ממייסדי בית היתומים על שם בלוקשטיין ברחוב מזא”ה ופעיל באגודת שומרי שבת. כך או כך בשנת 1938 עבר הבית לבעלותו של משה קרסו.

בית העסק הראשון שפעל במפלס הרחוב היה בית מסחר לבגדים של האדונים זהבי ופישר. באמצע שנות ה-30 נפתחה במקום חנות צילום בשם ‘פוטו לב’ ולצדה חנות לכובעים ומגבעות, וכן בית מסחר לרהיטי קש של וכטל. בסוף שנות ה-30 הצטרף אל סוחרי הבית גם השען זלצמן. בשנות ה-50 התנהל ב’בית לייטס’ משרד שדכנות, כפי שזה הוגדר אז: “מעונין בגברים בגיל 50 עד 65, עם דירה או בלעדיה, אבל עם הכנסה קבועה, לגברות הרשומות אצלנו.” מאוחר יותר פעל בבית בית מרקחת וגם עסק ששמו היה ‘סוכנות לניירות ערך’. בשנות ה-60 ניתן היה למצוא בקומת המסחר חנות לצמר סריגה ובית-ספר לנהיגה בשם ‘אמנון’. וכמובן, כמו באזור כולו, השתלטו גם על המבנה בנחלת-בנימין 10, חנויות הבדים והבגדים והפכו לחלק מהנוף של הרחוב.

בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב נחלת-בנימין, בתל-אביב, ובהם גם בית לייטס.

בסרטון זה מצולמים בתים היסטוריים הניצבים לאורך רחוב נחלת-בנימין, בתל-אביב, ובהם גם בית לייטס.

באוגוסט 1936 היה מעורב אחד מדיירי הבניין בדרמה בלשית, כפי שהדבר מתואר בעיתון ‘הארץ’ מה-26 באותו חודש: “אתמול אחר הצהריים קיבל מנהל מחלקת המטען שבתחנת הרכבת בתל-אביב חבילה ובה מזוודה על שם אדון שרייבר, הגר ברחוב נחלת בנימין 10, סוחר ידוע ביפו. על חבילה זו נודע דבר למחלקה החשאית שבמשטרה. קצין המשטרה עם עוזריו פנה מיד בשאלה אל אדון שרייבר האם מחכה הוא לחבילה ונענה בשלילה. הבוקר ב 7:30 בא הקצין עם אדון שרייבר לתחנה, לפתוח את החבילה. הקצין חתך בסכין את מכסה המזוודה. נתגלתה מכונת תופת בצורת פצצה איומה ולה מחובר שעון אבטומטי.” לאחר חקירה ובדיקות נמצאו האשמים: שלושה סוחרים שרצו לבא נקם עם מר שרייבר על שהעביר את עסקיו מיפו לתל-אביב.

ככל שחלפו השנים הלך מצבו של הבית והתדרדר מתוך הזנחה, כפי שקרה בתהליך בליה מתמשך למרבית המבנים באזור נחלת-בנימין ו’כרם ישראל’ ב-30 השנים שלאחר קום המדינה. על מצבו הירוד של ‘בית לייטס’ באותן שנים, תעיד הידיעה שפורסמה בעיתון ‘על המשמר’ ביולי 1951: “שלמה יעקובסון, בן 30 משכונת התקוה, נפצע אמש קשה בראשו, עת שנפל עליו בעוברו לתומו, גוש בטון, עקב התמוטטות חלק ממרפסת ברחוב נחלת-בנימין 10. הפצוע הועבר לביה”ח הדסה.” ‬

הבניין שופץ בשנים האחרונות. הקומות שנוספו לו במסגרת המיזם הנדל”ני נמצאות בנסיגה מן החזית ואינן פוגעות במראה המקורי של הבית. כיום, נמצאת בקומת הקרקע ‘גלריה דן’ שלפי אתר האינטרנט שלה היא מייצגת את האמנים: יוסל ברגנר, מישה רפופורט, נתן פרניק ומאיר פיצ’חדזה.

תחקיר וכתיבה: חגי להב. 

ניתן לשתף את המאמר