בית שבח-רייזל – רחוב בלפור 44, פינת שד’ רוטשילד 88. 

הבית נבנה בשנת 1926 על אדמה שנרכשה מהמשפחות הערביות זריפה וסבח. האדריכל משה צ’רנר הוא זה שתכנן את המבנה עבור המשפחות הירושלמיות שבח ורייזל. צ’רנר הוא זה שבנה גם את ‘בית העיר’ ברחוב ביאליק וכן את ‘בית שפרן’ ברחוב מלצ’ט, פינת נחמני. שנת ההקמה תרפ”ו מוטבעת על הכרכוב, בראש חדר המדרגות.

מלכתחילה, חלק משטח הבניין יועד לבתי עסק ולסוחרים. כבר בשנים הראשונות לאחר האיכלוס ניתן למצוא כאן מכולת שכונתית וכן בית מסחר להפצת ספרים. משפחות שבח ורייזל ויתרו על הבעלות כעבור שמונה שנים ומכרו את הנכס למשפחת פיפרברג.

לוני מעוז לבית רוזין, דיירת לשעבר ברחוב בלפור 44, כותבת: “בבניין שלנו גרו רבנים מפורסמים; הרב, חבר כנסת, בנימין מינץ (שר הדואר) והרב אשלג… היינו שלוש משפחות חילוניות בבניין. מצד רחוב בלפור הייתה מרפסת עם מדרגות שהובילה למכולת של כהן, שהייתה חדר בתוך הבית שלו, אחריו היה משרד שמאים של אהרונוביץ. בצד של רוטשילד הייתה חנות נעליים אורטופדיות של אבא שלי, ומימין עוד מרפסת עם מדרגות שהובילה ליעקב החייט. מאחורי הבית חצר ענקית ודירה אחורית, שגרו בה אישה אלמנה והבן שלה. מתחת למדרגות החצר היה מפעל קטן של יהודה שעשה תיקים.”

הרב יהודה לייב אשלג, הדייר שמוזכר כאן למעלה, נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו. כשנפטר בשנת 1954, נכתב עליו בעתון ‘הצפה’: “כל ימיו קשר כתרים לתורת הסוד. הגדיל עשות בתרגומו ללשון הקודש את ספר ‘זוהר’ ובפירושו ‘הסולם’, שאנשי ח”ן עולים ויורדים בו לרום ולתהום של הקבלה.” בנו של הרב אשלג, שלמה בנימין אשלג, המשיך את דרכו של אביו והעביר שיעורים בדירה שהייתה לבית המדרש ‘בית יהודה’.

שכר הדירה ששילם ח”כ בנימין מינץ, בשנת 1955, עבור דירה בת שישה חדרים ב’בית שבח-רייזל’, היה 17.5 לירות. בהתחשב בשכר החודשי הממוצע במשק באותה שנה, בהשוואה לשכר הממוצע במשק כעת, ניתן לתרגם את שכר הדירה הזה לסך של 950 ₪ לחודש, בערכים של ימינו.

עבודות השימור בוצעו במהלך השנים 2008-2007. הצילום משנת 1995 – מתוך תיק תיעוד בארכיון עיריית תל-אביב, שהוכן על-ידי ליאורה מאיר.