בית וילסון
בית וילסון – רחוב קלישר 9, פינת רחוב התבור 30.
על פינת הרחובות קלישר והתבור חולש בית וילסון המתבלט בזכות מגדל שבראשו צריח. בית וילסון נראה כמו דגם מוקטן של מבצר אירופאי מימי הביניים.
שמואל וילסון היה קבלן אמיד שנולד בבלארוס. הוא היה איש פעלתן במיוחד אשר היה מעורב בבנייתם של רבים מהבתים בתל-אביב הקטנה והוא גם נמנה על מקימי “מכבי האש” של העיר. למרות תרומתו להתפתחותה של תל-אביב, עבר וילסון להתגורר עם משפחתו בראשון-לציון במהלך שנות ה-30. את ביתו ברחוב קלישר החל לבנות בשנת 1923, בסיועו של האדריכל מגידוביץ’. זאת הייתה הפעם הראשונה בה עוטר מיבנה בתל-אביב, באריחי קרמיקה אמנותיים. בעקבות בית וילסון, גם בתי מידות נוספים החלו מתקשטים באריחים מקרמיקה. כתובת האריחים “בית רחל” הטבועה בקיר החיצוני של הבית, אינה מעידה על שם נוסף לבית וילסון, כפי שניתן לחשוב בטעות, אלא מייצגת את שמו של מותג מסחרי הקשור עם הבנין. לאחר קום המדינה, כשבבניין פעלו מספר מפעלי טקסטיל קטנים וחנויות בגדים, הוטבע מעל הכניסה הפונה לרחוב קלישר הכיתוב: “בית האופנה”.
בשנת 1946 מתאר אחד מדיירי הבניין – דוד קנול שמו – את תנאי החיים הספרטניים בהם הוא חי עם משפחתו: “אנחנו משפחה בת ארבע נפשות, חיים בחדר אחד קטן המשמש גם בתור מטבח, ברחוב קלישר מס’ 9, בקומת הגג”.
בשנת 1978 מזדעק האזרח אברהם ב. ריבלין לנוכח מצבו העגום של בית וילסון ושולח מכתב למערכת עיתון דבר: אני רוצה להתריע על בתים בעיר, בתים יפים שבוניהם השקיעו בהם דמיון והנה הם עומדים מוזנחים. בוודאי ייעקרו בקרוב ובמקומם יתרוממו ארגזים רבי קומות. ברחוב קלישר 9 מול שוק הכרמל, עומד בית יפהפה דמוי מגדל דוד. הטיח מתקלף ממנו, החלונות והדלתות שבורים, ובלילות אולי “שדים” מרקדים בו. כל אימתי שאני עובר שם לבי מתכווץ בי ורוצה לצעוק געוואלד.
השיפוץ שגאל את המבנה ההיסטורי מפני הזנחה התבצע בשנת 2012.
תחקיר וכתיבה: חגי להב.
